ישנם לעניות דעתי מספר דברים שעזרו לי לצלוח את זה ואמנה אותם כדי לתת רעיונות למי שצריך:
1.קודם כל הגורם מספר אחד זו אשתי היקרה ששיתפתי אותה בהתמכרות ובתהליך. כל הססמאות למחשבים ושאר המכשירים הם אצלה. כשאני צריך מחשב אני נותן לה כדי שתקיש לי את הססמא.ועצם זה שהיא יודעת ותומכת עוזר לי נפשית,כי לסחוב את ההתמכרות זה דבר אחד אבל לסחוב את הסוד על שאתה מכור זה משקל יתר.
2.פלאפון הדרן לא פלאפון עם סינון של רימון או נטספרק או כל סינון אינטנטי אחר(היה לי מכל הסוגים) רק פלאפון שהסינון בו מובנה והוא נשלט מרחוק ללא יכולת פריצה, ההתמכרות תמיד תדע איך לאכוף את הסינונים. הסינונים הרגילים נועדו לאנשים רגילים ולא למכורים כמונו.
3.מודעות תמידית לזה שאני מכור,בכל הנסיונות האחרים שהיו לי תמיד אחרי רצף נקיון מסויים היית לי האופוריה (הטבית אגב) שזה מאחורי ואני שולט בזה אבל לא כך הדבר, ההתמכרות רק בהשהייה ומחכה לטריגר לו הקטן ביותר כדי להתפרץ וכשאתה באופוריה של נקיות אתה לא נשמר ואתה "מרשה לעצמך להציץ" בדברים לא טובים. אז תמיד לזכור שאני מכור וזהו. אני באופן אישי כל לילה לפני שינה כותב תודות לקב"ה על מה שהיה היום ועל ההצלחות שהיו לי אפילו הקטנות ביותר ובינם על ששמרתי על יום נקי ומבקש ממנו שיעזור לי לשמור על יום נקי גם מחר. זה עוזר לי לזכור כל יום שאני עדיין מכור.
4.תפילות,להתפלל תמיד! בעלפה או בכתב אבל תמיד לבקש.
5. להמשיך ולהמשיך גם כשזה נראה חסר סיכוי כבר ואתה חושב שאתה חסר תקנה,לא להתייאש! זה מגיע
עד כאן,
בהצלחה,
אוהב אתכם,
יום נקי לכולם
