שלום, אני התחלתי לצפות בפורנו בערך בסביבות גיל 13, הייתה לי תקופה ארוכה של שימוש עד שבערך בגיל 15 החלטתי להפסיק מסיבות דתיות אני לא יודע איך היה לי את הכול רצון לזה זה באמת עד היום מפליא אותי אבל באמת הפסקתי, הפסקתי להוציא זרע לבטלה לגמרי וגם לצפות בפורנו או בדברים שכוללים עירום, הדרך שעשיתי את זה בה הייתה שהורדתי במינונים של השימוש לאורך תקופה עד שהגעתי לשימוש פעם בשבועיים ואז אמרתי לעצמי יאללה זה הפעם האחרונה ופשוט הפסקתי עם זה. עד היום אני לא יודע איך הצלחתי ככה להפסיק בלי לחזור לזה לתקופה ארוכה. עכשיו קצת שיקרתי אני לא באמת הפסקתי נכון שלא הייתי צופה בפורנו או בדברים שכוללים עירום ונכון שלא הייתי מוציא זרע לבטלה אבל עדיין לא הייתי שומר על העיניים שלי וברחוב כן הייתי מסתכל על בחורות אבל יותר גרוע מזה זה שפעם בכמה חודשים הייתה לי סוג של נפילה שבה הייתי מסתכל בסרטונים מיניים ביוטיוב או בתמונות חשופות אבל זה אף פעם לא התדרדר לפורנו או לעירום זה היה הקו האדום שלי. ואז לפני שנתיים סיימתי בית ספר תיכון והמשכתי משמה למכינה קדם צבאית באמצע השנה הראשונה שלי במכינה עוד פעם הייתה לי נפילה קטנה שהתחלתי לצפות בסרטונים מיניים ביוטיוב אבל הפעם זה לא נעצר שמה זה איכשהו התדרדר והגעתי לצפייה בסוג של פורנו. אחרי זה המצב רק התדרדר אחרי שנפלתי פעם אחת ועברתי את הקו האדום שלי היה הרבה יותר קל לעבור אותו בשאר הפעמים ומאז הנפילות נהיו בתדירות גבוהה יותר ויותר ככל שעבר הזמן והפעם הנפילות לא הסתכמו רק בצפייה בסרטונים מיניים ביוטיוב אלא גם בעירום ופורנו. להוצאת זרע לבטלה לא הייתי מגיע בדרך כלל כי הייתי מנסה להמנע מזה אבל קרו כמה פעמים שמרוב שנה שצפיתי בו הדליק אותי פשוט גמרתי לבד בלי לנסות להגיע לזה. במהלך הזמן שאחרי זה ניסיתי להלחם בזה ולפעמים הצלחתי יותר ולפעמים הצלחתי פחות. בזמן שלפני הגיוס שלי (הייתי שנתיים במכינה והתגייסתי לתפקיד קרבי) התדירות קצת התגברה ואז שהתגייסתי שמחתי כי אמרתי הינה זהו עכשיו אני אהיה רוב הזמן בצבא ולא יהיה לי זמן ליפול וכשאני חוזר הבייתה בגלל שאני כמעט לא בבית אז אני ארצה לנצל את הזמן וגם לא יהיה לי זמן ליפול. זה החזיק בערך לחודש וחצי שבאמת לא נפלתי בהם בכלל שזה זמן דיי ארוך אבל קרה שפעם אחת חזרתי הבייתה ונפלתי ומאז התדירויות של הנפילות נהיות גבוהות יותר ויותר וזה ממש מתסכל כי אני מבזבז את הפאקינג זמן היחיד שאני בבית ויכול לנוח ולנצל את הזמן לעשות דברים שאני רוצה על זה והרבה פעמים קרה שבמוצאש נשארתי ער עד 2 או 3 בלילה לצפות בזה כשלמוחרת אני הייתי צריך לקום מוקדם מאוד. קרה גם מקרה אחד שהוא ממש דירדר אותי עוד יותר זה שפעם אחת כשחזרנו מהבית נפלתי אפילו בתוך הבסיס שבאמצע הלילה הלכתי לשירותים וצפיתי שמה בדברים האלו... לאחרונה סיימתי טירונות ויצאנו לרגילה והשיא של הנפילות שלי היה שברגילה בזבזתי יומיים מתוך הזמן היקר שאני בבית על החרא הזה שאני ממש מתחרט על זה כי זה לא זמן שיחזור והייתי באמת צריך לנצל אותו להנות ברגילה. אני זוכר שבתחילת הרגילה אמרתי לעצמי זהו עד סוף הרגילה אני לא נופל זה יהיה ההתחלה של הניצחון שלי, אבל לא הצלחתי לעמוד במשימה הזאתי...
אני רוצה לציין אבל גם שהסוג של הדברים שאני צופה בהם השתנה בשנתיים האחרונות הרבה בין דברים שהם יותר קלים לדברים שהם קצת יותר קשים. כשאני מתכוון לקשה אני מתכוון לפורנו רגיל  וכשאני מתכוון לקל זה בדרך כלל סצינות עירום או סקס מסדרות ומסרטים או סתם תמונות עירום. בהתחלת הנפילות שלי בצבא זה היה בדברים היותר קלים אבל ברגילה כבר נפלתי לפורנו ממש וזה הופך את הנפילה לעוד יותר קשה בשבילי. אני רוצה לרשום פה כמה תובנות שהבנתי ונראלי שחשוב שגם אתם תדעו אותם. אני יודע שאמרתי שאני לא יודע מאיפה היה לי את הכוח להפסיק עם הפורנו וההוצאת זרע לבטלה לגמרי אבל אני חושב שיש לי ניחוש וזה שזה פשוט שהגדרתי לעצמי את זה בתור קו אדום ואיכשהו גרמתי לעצמי לדעת שאני לא עובר אותו ויהי מה (אפשר לעשות את ההקבלה הזאתי לשמירת שבת שמי ששומר שבת הרבה זמן זה לא עולה על דעתו אפילו שתהיה סיטואציה שבו הוא יחלל שבת) אני לא יודע אבל איך גרמתי לעצמי להאמין בזה שזה פשוט קו אדום שאני לא עובר ויהי מה והלוואי שהיום היה לי את הכוח לעשות משהו כזה. עוד תובנה זה אני חושב שאני יודע מה הטריגר שגורם לי ליפול דווקא יותר בזמן אחרי שהתגייסתי אני חושב שהטריגר זה שיעמום - לפני שהתגייסתי היה לי הרבה דברים לעשות בבית ומוטיבציה לעשות אותם אבל אחרי שהתגייסתי מרוב שאני עייף מהזמן בצבא אז אין לי כוח לכלום כשאני חוזר הביתה וחוץ מלהפגש עם חברים, כשאני בבית בא לי רק לשכב על המיטה ולהיות בטלפון בלי שאף אחד יגיד לי מה לעשות. וזה בדרך כלל מה שקורה אני על הטלפון צופה בסרטונים וסתם עושה דברים אבל תמיד איכשהו זה מיתדרדר אני רואה תמונה מינית או משהו ואני נופל משמה או משהו שקורה הרבה זה שבמוצאש אני כבר צריך ללכת לישון אבל אין לי כוח לישון כי אני רוצה לנצל את הזמן שאני בבית אז אני גולל בטלפון ואני איכשהו מתדרדר עוד פעם לנפילות, בדרך כלל זה מתחיל בגלילה בתקווה למצוא איזה תמונה מינית סתם לראות אותה או שאני מנסה לחפש משהו מיני בפיצר של הערוצים שיש בוואטסאפ (כן אני יודע שזה נשמע מטומטם) ואז מה שאני מוצא לא מספק אותי ואני אומר לעצמי טוב אני רק אחפש איזה תמונה קטנה בגוגל וישר אצא ואז גם זה לא מסתפק בזה ומשמה הדרך לנפילה קצרה, או שלפעמים כשאני אומר אני אחפש תמונה קטנה אז אני נתקל במשהו יותר קשה משחיפשתי (לדוגמא חיפשתי עירום חלקי ומצאתי עירום מלא) ואז אני אומר טוב אם כבל נפלתי לזה מה זה משנה ואז אני פשוט נותן לעצמי ליפול לגמרי...
לגבי הנסיונות שלי לנצח את הנפילות ניסיתי ליצור תוכנית פה באתר אבל היא לא כלכך אפקטיבית והרבה פעמים אני לא מקשיב לה בכלל כי פשוט אין לי כוח.
ניסיתי גם ללמוד ספרים על שמירת העיניים והברית אבל גם זה לא כלכך עזר לי.
ניסיתי גם לשים סינון על הטלפון בהתחלה לא שמרתי את הסיסמה אצלי אבל אז מהר מאוד מצאתי דרך לבטל את הסינון בלי סיסמה אז אחרי זה החזרתי את הסיסמה אליי אבל אז פשוט כל פעם שקרה שנפלתי פשוט כיביתי את הסיסמה גם הרבה פעמים כשהיה לי משעמם ולא היה לי כוח לקום מהמיטה לעשות משהו מועיל פשוט התחלתי מתוך שיעמום לנסות לפרוץ את הסינון או למצוא דברים מיניים באינטרנט גם כשיש לי סינון וזה פשוט הרבה פעמים היה סוג של הטריגר לנפילה. אז לאחרונה לפני הרגילה חשבתי שהסינון עושה יותר נזק מתועלת כי אני מנסה לפרוץ אותו אז פשוט כיביתי אותו אבל ברגילה ראיתי שזה לא כלכך עבד אז עכשיו אני בהתלבטויות אם להחזיר אותו או להשאר ככה בלי.
זה היה הסיפור שלי אני אגיד את האמת אני כבר דיי מיואש מלנצח את זה אני מרגיש שגם אם אני אנצח את זה אני עדיין אפול מתישהו גם אם זה יקרה אחרי שנה אחרי שנתיים אבל מתישהו אני אפול. בבקשה תגידו לי שזה לא נכון ותיתנו לי תקווה לנצח את זה אחת ולתמיד...

תודה רבה אח יקר על השיתוף הארוך והמפורט של כל מה שעבר ועובר עליך!
אין לי איזה פתרון קסם, גם אני עדיין שקוע בתוך הבוץ של הנפיל ות, ולא ממש רואה איך אני יוצא משם. 
אני רק יכול להמליץ, שאולי יעזור לך התכנים המצוינים שיש כאן באתר, כלים, משימות, סרטונים, מיני קורסים. תנסה, אולי זה יעזור לך. גם עצם השיתוף במה שעובר עליך, כבר עוזר, השיתוף עצמו, והתגובות של החברים. 
בהצלחה רבה אחי! כולנו יחד באותה הסירה!