אני גרוש ויש הצעה טובה על הפרק, וכמובן שכל הממליצים מהללים אותי, אבל הם לא יודעים באמת מי אני...
יש לי אמונה, ובאופן משונה ואולי מעוות גם יראת שמים, אבל אני מרגיש חסר אונים לחלוטין כלפי הנסיונות האלה, וקשה לי להאמין שאפסיק.
אני חושב שאני יכול להיות בעל טוב, אבל אני מרגיש שאני מרמה ומפיל בפח אשה חשובה.
מותר לי להסתיר? (אם לא - ברור שהשידוך ירד מהפרק).
תודה.

אח יקר !
לדעתי ,ההתמודדות הזאת היא שלך .למיטב הבנתי לא כל אישה מקבלת את זה בהבנה של מה זה באמת אלא לפעמים זה יוצא מפורפורציות אז אולי באמת כדאי לך להבין מי הבנאדם לפני שאתה משתף 
מצד שני ולדעתי הוא הכי חשוב תדע שאתה יכול להפסיק תדע שאתה מסוגל להתגבר על זה
השאלה אם להגיד לה או לא לדעתי מגיעה מהמקום שאתה אומר טוב זה חלק ממני 
אחי היקר זה לא חלק ממך ואתה יודע את זה יותר טוב ממני 
לדעתי תתנער מי זה ותדע שזה לא חלק ממך
ובעה לאט לאט הכל ילך ויתבהר 
בהצלחה גדולה!

קודם כל זה שאתה כאן כנה, פתוח, אמיתי ופגיע כבר אומר לדעתי שאתה יותר גדול מזה.
וגם לדעתי אנחנו זה לא הקשיים שלנו, אנחנו זה לא הכישלונות וגם לא הצלחות שלנו
אלא אנחנו משהו אחר, שונה, מיוחד.
אפשר להסכים שכולנו נולדנו טהורים, ולא היינו צריכים יותר מידי דברים בשביל להיות מאושרים
והילדות וכל מה שעברנו עיצבו אותנו לטוב ולרע לבנאדם שאנחנו היום. 
אז נולדנו טהורים וגם עכשיו אנחנו טהורים, פשוט יותר קשה לראות את זה

ותהיה בטוח שלכל אחד יש קשיים, ולכל אחד יש איתו דברים שהוא לא יודע אם הצד השני יקבל אותם, אבל לדעתי הכי חושב שאתה תקבל את עצמך, את כל החלקים בך, כי שאתה מקבל את עצמך אתה אף פעם לא לבד ויהיה קל יותר לצד השני לקבל אותך שאתה מקבל את עצמך 

תזכור שאלוהים לא היה מביא לך קושי שאתה לא יכול להתמודד איתו, ואם הוא נוכח בחיים שלך, יש לך בהחלט את היכולת לעשות מה שנדרש בשביל לגדול ממנו