חברים אהובים, אשמח לשמוע מאנשים שהתקרבו ל-90 יום, איך מתמודדים עם השגרה והמוטיבציה שנרגעת? איך מצליחים לעשות סוויץ במוח שהפעם זה לתמיד? אשמח לתובנות ומסקנות, חושש מאוד מכך שאני ביום ה-71 אך הדחפים עדיין חזקים והמוח מנסה לשכנע שכדאי לוותר ולשחרר, כאילו איזה משהו נאגר בי ומחכה לרגע של חולשה. חשוב לי לציין שאני לא רק מחכה ל-90 יום, אני שיניתי דברים בסדר יום שלי ועשיתי את כל הכלים שאני מכיר כדי לעלות על דרך המלך, אך הדחף עדיין בוער בי פעמים תכופות. אשמח לשמוע על אנשים שהגיעו לשלב שבו הם לא מרגישים חוסר. כרגע הגוף מרגיש חוסר בכך שהוא לא צופה בפורנו, על אף שברור לי שזה לא באמת חוסר. 

אח יקר! תמשיך הלאה! אשריך!
נראה לי שככה זה להרבה במצב זה העיקר שתהיה בשמחה עצומה על שהגעת עד כה ורק אתה יודע כמה זה היה קשה לך
ותנסה לעשות משהו תמיד וככל יום שמכניס אמביציה אליך כמו לקרוא או לשמוע משהו שמעורר אותך ולאחר זמן זה יבנה כחלק מעצמך

היי גיבור,

אשתף במה שהכי עוזר לי - חידוד המוטיבציה, ככה הכל בהיר וברור ואין התמודדות קשה ואני לא מרגיש חוסר ולא מתעסק בזה כל היום.
בין כל הקורסים המופלאים שיש באתר הזה, הכנתי לעצמי "תוכנית טיסה" שבה, בין היתר, אני מחדד את המוטיבציה:
1. הסבל שהפורנו גרם לי.
2. מה ארוויח ככל שאתמיד.

בהתחלה הייתי עובר על התוכנית כל יום, כעת אחת ליומיים ואני מחדד ומשפץ את התוכנית אחת לשבוע.
בתוכנית יש גם דרכי התמודדות עם מה שהכי צפוי לאתגר אותי ועוד דברים חשובים שלמדתי שעוזרים לי במסע אל החופש.


נ.ב גם כתיבה ביומן ממש עוזר לי.

המון בהצלחה תותח.