איך הבנתי השבוע שאני מכור?
תהיתי הרבה זמן לגבי היכולת שלי ישר אחרי נפילה להתעודד, לקום ולעשות משהו עם עצמי.
עכשיו אני מבין - עשיתי שימוש.
השתמשתי בדבר אליו אני מכור, וכמו בשימוש בסמים - התודעה שלי השתנתה.
יש תחושה שמא כל התפקוד שלי תלוי בשימוש.
אני חושש שאם אני מכור, זה כביכול נותן מוטיבציה להמשיך ליפול, כי היי, אני מכור, אני זקוק לזה. כמו שלא תיקח מנרקומן את כל הסמים בבת אחת.
ברור שזה לא הרצון שלי. 
הרצון שלי הוא להפסיק.
רק להיום.
זה חמוד, אבל האיבר שלי יודע את האמת - אני רוצה גם מחר. ומחרתיים. עד סוף החיים לא ליפול. אז הוא גם לא מאמין ל"רק להיום".