שמח לשמוע אח יקר! שנזכה.

ולזכור שגם אם יש או תהיינה נפילות זה לא עוצר את התמונה הגדולה שהיא התקדמות כללית אל עבר החופש.

התקדמות לשיטתי אינה רק ספירת ימים אלא הסתכלות מלמעלה וכל יום נקי הוא התקדמות, נפילה אינה עצירה או איפוס (כי אז עלולים להתמכר לספירה ולאיפוסים וחוזר חלילה), אלא נקודה שבה יש לעבוד כדי לנסות ללמוד ממנה ולהבין מדוע היא קרתה ובמקביל לא לאבד את הרוח ולהמשיך קדימה.

ובכלל אשמח לשלוח כאן, בנוסף לפרסום הראשי שפרסמתי, לטובת האנשים את הכתבה של אחד הרבנים המציעים הסתכלות יפה על כל התהליך. המסר הוא: קדושה נורמאלית. והלוואי ויעזור לתת פתח מעניין לגבי ההתמודדות, רק אדגיש כי קטונתי מלהכריע ויחד עם זאת זה כיוון מעניין ששווה לקחת ממנו את מה שמתחברים אליו.

"זרע לא קדוש: לתקן את הפראנויה של המגזר

במו אוזניי שמעתי על כמה רבנים באחת מהישיבות התיכוניות, המכונים "רבני הזרע"; ויש טבילות במעיינות ובקרח, תיקון הכללי, נסיעות לאומן ומה לא. מה קרה שמבול של ספרים, סרטים ותיקונים נפל עלינו, ואיך יצא איסור "הוצאת זרע לבטלה" מפרופורציות? תשאלו את חסידי רבי נחמן.
הרב רפי אוסטרוף

אינני "חוזר בתשובה" – וכנער דתי התמודדתי עם נושא האוננות ככל חבריי, המתבגרים הדתיים. לא דיברנו על זה, הרבנים לא הטריחו את עצמם להראות שהם בעניינים - ולכן לא נשאו נאומים חוצבי להבות על חומרת האיסור. כל אחד התמודד עם עצמו, ומהפרדס הזה יצאו הרוב בסדר, בדרך כלל – ועם מיעוט "שריטות דתיות" באופן יחסי.

היום קיימת ספרות ענפה המתייחסת לנושא האוננות, ומכוונת בעיקר לבני נוער. יש רבנים שהם בעניינים מאוד - במו אוזניי שמעתי על כמה רבנים באחת מהישיבות התיכוניות, המכונים "רבני הזרע"; ויש טבילות במעיינות ובקרח, תיקון הכללי, נסיעות לאומן ומה לא. וכל זה, על מנת להתמודד עם איסור שהוא אמנם חמור ואסור הלכתית, אבל בעצם תמיד היה כאן.

מה קרה שמבול של ספרים, סרטים ותיקונים נפל עלינו? צפיתי לאחרונה בסרט עטור התשבחות "זרע קודש", וככל שהתקדם - כך התחזק בי חוסר הנוחות מנושאו ומתוכנו. אינני רוצה להתייחס לסרט, אלא למקום ש"הוצאת זרע לבטלה" (בשפת קודש), או "אוננות" (בשפת חול) - תופס בחיי דתיים וחוזרים בתשובה בשנים האחרונות.

פריחת "התיקונים" סביב "שמירת הברית" החלה במקבל לפריחת תורתו של רבי נחמן מברסלב (שיוצר הסרט, אגב, נמנה על חסידיו). לפני כשני עשורים, היו לרבי נחמן כמה מאות ואולי אלפים בודדים בלבד של חסידים בארץ ובעולם. אך מאז שתורתו דיברה אל הרבה נשמות צמאות, הוא כמו התגלה מחדש, והיום תורתו מופצת לרבבות רבות.

רבי נחמן מאומן התייחס לנושא של "שמירת הברית" הרבה יותר מאשר במרבית החסידויות האחרות. הוא הבין כי האיסור של "הוצאת זרע לבטלה" חמור מאוד, אך גם שמרבית בני האדם נכשלים בזה. על איסור זה נספרו עונשים ואזהרות חמורות ביותר, שמקורם בעיקר ב"זוהר" – ובין היתר יש הסוברים כי זו העבירה החמורה בתורה, השווה לרצח, ואין על חטא זה תשובה.

כדי להפחית מהלחץ הנפשי של החסידים העוברים על האיסור, עשה ר' נחמן את הבלתי אפשרי: הוא תיקן תיקון הנקרא "תיקון הכללי". תיקון זה בא כדי לתקן את הבלתי ניתן לתיקון: במקום קבלת עונש על רצח ועל חטא שאין לו מחילה, מעתה יאמר הנער "תיקון כללי" לאחר טבילה הגונה במעיין או במקווה כשר, וביחד עם תפילות ותשובה, יזדכה וממשיך בחייו.

בפועל, בדורנו, התיקון, הטבילה וההתעסקות האובססיבית בחטא הזה, הכניס לסחרור וללחץ את כל המערכת. במרכז יה"ל המטפל בבעיות במיניות, אנחנו מקבלים פניות רבות של זוגות ויחידים עם בעיות קשות הנובעות, בין השאר, מאיסור זה. אחת הבעיות הנפוצות: לחץ על בת הזוג לקיים יחסים בכל פעם שיש לבעל התעוררות מינית.

פעם נשאלתי על ידי חתן (לא שומר שבת), שאשתו מדממת כאשר הם מקיימים יחסים, אבל הוא חושש להוצאת זרע לבטלה - ועל כן מה יעשה. עובדת סוציאלית שאלה שאלה הלכתית על בת אולפנה שמקיימת יחסים עם נער. הבת דרשה מהנער ללבוש קונדום, אך הנער חשש בגלל האיסור החמור הזה. אבסורד. חוסר פרופורציה נפשית והלכתית בגלל האיסור, ובוודאי ביחס למשקלו ההלכתי האמיתי, לכל מי שלמד קצת יותר.

אני מציע להחזיר את האיסור של "הוצאת זרע לבטלה" לפרופורציות האמיתיות שלו. האיסור הזה לא נמנה בתרי"ג המצוות מהתורה, לפי רוב מוני המצוות המרכזיים. הוא מוזכר בחומרה במספר מקומות בש"ס, אך באותה חומרה מוזכרים גם חטא הגאווה, הוצאת שם רע, ליצנות ועוד. נערים צריכים להימנע מאוננות עד כמה שניתן, וביחד עם זה, אם חטאו - להירגע, להתפלל על כך בצורה נורמאלית, ולהמשיך בחיים התורניים כרגיל.

במרכז יה"ל אנו פוגשים את הקשיים ואת הלחצים הנפשיים שהגברים לוקחים עמם עמוק לתוך חייהם הזוגיים, עקב ההתמודדות הקשה במשך כל שנות הרווקות. אין שום צורך לעשות סרטים או לכתוב ספרים עם 500 עמודים בנושא. ההתעסקות הרבה בנושא, לדעתי, רק מגבירה את המצוקה.

חיים של קדושה נורמאלית אני מבקש. "קדושה נורמאלית" זה לחיות בפרופורציות דתיות נכונות. גיל הנעורים גם כך הוא קשה ומורכב. אין צורך להגביר את הלחץ הנפשי על ידי חומרות והתנהגויות מוזרות, המכניסות את הנערים למצוקות שלפעמים לוקח שנים לצאת מהם. אני מקווה שזרעי הפורענות בלב הנערים שצופים בסרט, לא יתפתחו לשריטות עמוקות מדי."

מקור:
www.ynet.co.il/articles/mobile/0,7340,L-4628682,00.html

נפילות, ואין כוחות להרחיב. מחר חוזרים להילחם, בתקווה שעם חכמה יתרה.

"מחר חוזרים להילחם".
הכי חשוב אח יקר! מחזק אותך להמשיך כל פעם, והמשך לעדכן!

אח יקר שבע יפול צדיק וקם, היה פעם. היום זה לפחות שבעים. 
אבל כמו שאומר הרב הוטנר, טיפשים חושבים כי אעפ"כ קם, חכמים יודעים כי רק לכן קם.
מניסיון אישי לעולם אל תתייאש, ושום נפילה לא מכבה את הזמני הניקיון. כן נכון, שלפני נפילה ככדאי לזכור שככל שתצבור יותר ימי ניקיון יהיה לך יותר קל לא ליפול. אז חבל בשביל רגע להפסיד כל כך הרבה.

אחרי שלושה ימים נקיים נפלתי. למה? כי נורא נורא רציתי, ולמרות שאמרתי לעצמי שזה לא שווה את זה, לא האמנתי לעצמי, באמת חשבתי שזה שווה את זה. אני מפחד שאני כבר מפתח איזו מין אדישות, שזה פשוט אני, ועליי לקבל את זה. צריך עזרה, וכבר לא יודע איזו עזרה. ממי או מה לבקש. צריך ישועה.

למיקו היקר, ולכל המתמודדים,
כמו הרבה כאן גם אני מתמודד בצורה מאוד רצינית ולאורך שנים רבות מאד עם הנושא!
יש לי עצלות מסוימת להתיישב לכתוב, להגיב, ובכלל להכנס לפורום, אבל עכשיו אחרי נפילה אתמול במחשב לא מסונן (איך היצה"ר מצליח עלינו כל פעם מחדש.. התקנתי נטפרי אבל הוא הצליח לשכנע אותי עדיין לא להתקין וואיפרי ובלילה לקחתי סים אחר, וברגע שזה מתחיל מאבדים לגמרי את הראש), אני מרגיש צורך חזק לשתף ולהשתתף עם חברים, יהודים טובים כמוני, שרוצים להיות קרובים לקדוש ברוך הוא.
אני רוצה להאיר את הענין מזוית מסויימת:
קראתי בפוסטים אחרים כאלו שתיארו שמצד אחד מנסים בכל כוחם להתעלות עם תורה תפלה וכו' וכו', ומצד שני נופלים כל פעם מחדש ועוד יותר עמוק. יש איזה תחושה כזאת לפעמים של הכל או כלום, זאת אומרת שאנחנו מרגישים טוב ממילא כבר נפלתי אז מה זה כבר משנה (זה הרי מה שקורה תמיד אחרי תחלת הנפילה, תחושה שאין כבר טעם לעצור כעת כי ממילא נפלתי), ואז מתחזקים לצד השני ומנסים בכל הכוח לעלות, ואז פתאום (?!) מגיע הנסיון אם עמדנו בו אשרינו! ואם לא.. אוי לנו שגם עכשיו נפלנו.
צריך קצת לצאת מהמקום הזה של אפס ודאון, ולזכור שהסיבה שאנחנו נמנעים מליפול זה כדי לקיים את ציווי ורצון ד' לא רק כי פורנו לא טוב לי (אל תאמר אי אפשי בבשר חזיר אלא אפשי ואפשי ומה אעשה שבוראי גזר עלי, חז"ל), וכך אפשר לעצור ולצאת קצת מהסחרור הזה. אפשר הרבה להאריך ולהביא גם מספרי חסידות ועוד, אולי אמצא זמן לזה.
עוד משהו, בזמנים קשים אחרי נפילה כואבת, ובפרט אחרי לילה שלם באינטרנט שההרגשה נוראית!! אני מחזק את עצמי עם חוויות טובות מהעבר ובפרט מתקופת הילדות, אני חושב שהחוויות הטובות ביור שחקוקות לנו בנפש זה מהתקופה ההיא ומבית ההורים וכדומה, מנסיון זה מאד מאד עוזר.
החלמה מהירה והצלחה לכולנו! והרבה סיעתא דשמיא וקירבה אמיתית מכל הלב לבוראינו אבינו מלכינו, לתורה הקדושה ולעם ישראל. וגם כמובן נצחון גדול לעם ישראל על כל האויבים, מבפנים (אינטרנט פורנו ועוד) לא פחות מאשר מבחוץ!

אחרי עוד נפילה, אני מבין שפשוט אין לי תכנית טובה מספיק, אם בכלל אפשר לקרוא למה שיש לי תכנית. לכן אבקש ממש בכל לב, שתפו בבקשה- איך אתם מתנהלים? האם התכנית כתובה לכם בפתק בכיס? איך מגיעים למצב שברגע שעולה לי דחף חזק אני מיד חושב על התכנית ויודע מה לעשות? אני נמצא בבלגן גדול ואי סדר ולדעתי לכן קשה לי מאוד להתמודד. איך בתכל'ס עובדים?

אני ממש חולק עליך.
לאף אחד אין מחלה לאכול חזיר, ועל זה אומרת הגמרא שכשאדם נמנע מחזיר זה יהיה בשביל ציווי השם, אולי אותו דבר אפשר לומר לאדם שיש לו נסיון חד פעמי לצפות בתוכן לא הולם, אבל אצלנו המכורים זהו ממש מחלת נפש, לא פחות ואולי יותר ממי שמכור לסמים, והסיבה שאנו רוצים להשתחרר ממנה היא כי אנחנו רוצים להיות בריאים ולא חולים על כל המשמעויות הנלוות מזה, אני שנים ניסיתי להפסיק עם אוננות ופורנו בגלל ציווי השם ומעטים הפעמים שזו היתה סיבת ההתגברות על הדחף התורן, אנחנו (אני בכל אופן) לא צדיקים בסדר גודל שנוכל להתגבר על דחפים כל כך חזקים ע"י יראת העונש או אהבת השם, רק כשהתחלתי להבין שאני חולה ולמדתי (ועדיין לומד) איך המחלה הזו משפיעה והורסת לי בכל תחומי החיים, רק במקום הזה כשאני מול הדחף העוצמתי אז יש לי עוצמת נגד חזקה על כף המאזניים, אני מבין שזה לא שווה את זה.... (ועדיין אתמול נפלתי והשם יסייעני על דבר שמו הגדול), אפשר לומר שאמור לרחף מלמעלה שכל רגע ורגע שאני משקיע בזה זוהי מצווה עצומה וזה נותן עוד מוטיבציה, אבל לא שזו תהיה הסיבה לשינוי....
כותב מנהמת לבי לאחר המון חפירה בנושא...

היי מיקו היקר
לפי איך שנראה מדבריך אתה צריך סדר ברצונות שלך.
הייתי ממליץ לך להכנס ל"מוטיבציה". שם תוכל לעשות לך סדר בראש ולדעת מהן הסיבות שאתה רוצה וחייב להשתחרר מאוננות ופורנו. ואז תדע בשעת הדחף אלו רצונות לשים כנגד ומה מונח על כף המאזניים. להיות או לחדול.
המון הצלחה בדרך...

אני ממש חולק עליך.
לאף אחד אין מחלה לאכול חזיר, ועל זה אומרת הגמרא שכשאדם נמנע מחזיר זה יהיה בשביל ציווי השם, אולי אותו דבר אפשר לומר לאדם שיש לו נסיון חד פעמי לצפות בתוכן לא הולם, אבל אצלנו המכורים זהו ממש מחלת נפש, לא פחות ואולי יותר ממי שמכור לסמים, והסיבה שאנו רוצים להשתחרר ממנה היא כי אנחנו רוצים להיות בריאים ולא חולים על כל המשמעויות הנלוות מזה,