וכאן המקום איתי להגיד תודה ולבקש מחילה.
1) תודה לך איש יקר וחביב שהסברת לי שמה שאתה עושה זה רק בגלל שאני מגרה אותך. וסליחה על הגירויים.
2) תודה רבה על ההסבר שכשאני מסתובב בצורה שכזאת אני בעצם מכריז בלי מילים שאני רוצה את זה ומזמין אותך לפנות אליי. שוב סליחה שגרמתי לך את כל זה.
3) תודה על הפניית תשומת הלב לעובדה שרק אצלי זה זקוף. פשוט לא שמתי לב לכך. ולא ידעתי שיש בזה בעיה או מוזרות. או בושה. מהמהיום אני אתחיל לשים לב, להשוות, ולהתבייש. אמנם עדיין לא הצלחתי להבין למה ואיך או מה משמעות הדבר אבל את הכיוון נתת. ממש מחילה על כך שלא ידעתי קודם לכן ולא נתתי את דעתי על העובדה הזאת.
4) תודה על ההסבר שרק לגברים יש את זה. אני עדיין לא יודע מה יש לנשים אבל אני כבר יתחיל לבדוק. אולי אני יראה לאחותי הגדולה מה יש לי ויבקש ממנה להראות לי את שלה. וכשהיא תסרב אני יחפש בדרכים אחרות. מקסימום אני ישאל את אבא איך יודעים כשתינוק נולד ועוד אין לו פעייעס אם זה בן או בת. אבל למה אבא מסרב לענות? וממש סליחה שאני בור ועם הארץ בתחום.
5) תודה רבה על כך שהסברת לי שזה דבר מאוד מענג ואם אני לא נהנה מזה כנראה שמשהו אצלי דפוק ומשובש. כנראה שאני או שקרן גדול שמכחיש את ההנאה או שאני סובל ממצב נפשי שמונע ממני לחוש את זה. ממש מחילה על חוסר ההבנה ועל חוסר התענוג.
6) נקודה אחת שאני לא כ"כ בטוח שאתה צודק בו זה מה שסיפרת לי שאבא עושה את זה לאמא וככה אני נולדתי. אז זהו שלא. אבל ממש ממש לא. ההורים שלי נורמטיביים. הם לא עושים כאלה דברים חזיריים. ו-לא, אני לא מגיע משם. טוב, אז אני אשאל את אבא מה זה תשמיש המיטה. אבל זה ממש משגע. למה אבא מסרב להסביר? למה הוא אומר שקשה להסביר את זה לילדים בגיל שלי? למה הוא אומר שכשאני יהיה גדול יותר יסבירו לי? נכון שאני עדיין לפני בר מצווה אבל אני כבר גדול! תסביר משהו! תן איזה הסבר שאתה רוצה! רק תכחיש! רק תרגיע אותי! רק תאשר לי שזה לא זה!
