וְשָׂמַחְתָּ בְכָל הַטּוֹב!

פרשת 'כי תבוא' פותחת במצות הביכורים, הכוללת בעצם שתי מצוות: הבאת פירות הביכורים ו'מקרא ביכורים' - דברי הודאה שאומר המביא אותם, על הטובות שעשה לנו ה', שהוציאנו ממצרים ונתן לנו 'אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ' שממנה הפירות.

אחד הכלים החזקים במאבק מול התאווה, הוא הכרת תודה - לכתוב בכל יום רשימה של דברים שאנחנו מודים עליהם. אפשר לפתוח כל משפט ב"אני אסיר תודה על…" "תודה על…" או "מודה אני לפניך ש…". לא כל כך משנה איך עושים את זה, העיקר שעושים את זה. גם אם בהתחלה זה מרגיש קצת מעושה.

למה זה עובד? פעמים רבות רגשות שליליים שולחים אותנו לחפש נחמה בתאווה. זו אחת הסיבות לכך שהקליפה שמחטיאה את האדם בעניינים אלה (זוהר ח"א קמח.) נקראת 'לילית', מפני "שהיא מיללת תמיד" (ליקוטי מוהר"ן רכו). כשאנחנו נמצאים בתדר של הכרת תודה, אנחנו מתרחקים מהרגשות השליליים ומהתאווה, ומתקשרים אל ה' יתברך ש'עוֹז וְחֶדְוָה בִּמְקוֹמוֹ' (דברי הימים א טז כז).

הביכורים, כמו מצוות רבות אחרות, מובאים דווקא מן ה'רֵאשִׁית' וההתחלה. גם לאופן שבו אנחנו מתחילים את היום שלנו יש משמעות רבה, וההמלצה היא לכתוב את הרשימה כבר בבוקר, כדי לפתוח במבט חיובי (אפשר לעשות רשימה נוספת בלילה, לפני שהולכים לישון, כדי להודות על כל הטוב שהיה לנו ביום הזה).

חבר בתכנית 12 הצעדים סיפר, שבמשך תקופה ארוכה הוא התמיד במסירות לכתוב מדי יום רשימה כזו, גם אם נזכר בכך רק בשתיים בלילה ונרדם תוך כדי כתיבה. "אחרי שבעה חודשים כאלה הרגשתי שינוי עצום. בעבר, לא משנה כמה טוב היה מסביבי, הייתה בי נקודה פנימית שתמיד מרגישה רע, תמיד לא מרוצה. עכשיו התחושה היא הפוכה - גם אם מאוד מאתגר וקשה מסביבי, הנקודה הפנימית מרגישה טוב, ונותנת לי כוח לעבור את הכל!" וְשָׂמַחְתָּ בְכָל הַטּוֹב!

בעזרת ה' זה יתפרסם בעלון השבועי הקרוב.
אם יש לכם רעיונות לשיפור - נשמח לשמוע.