פניוני היקר - רק עכשיו אני קורא.
ואני חושב שזה אושר הכי גדול שזה קרא לך, על פי שיחה ששמעתי פעם מרב חשוב [לא זוכר כרגע את שמו] לבאר את העניין הזה.
הוא הסביר הגמ' ביומא (פח' א') אומרת מי שראה קרי ביוהכ''פ ידאג כל השנה, ואם עלתה לו שנה מובטח לו שהוא בן עוה''ב. ורש''י מבאר מדוע צריך לדאוג מפני שדומה הוא לעבד שרבו שפך לו קיתון על פניו. ושאל אותו ת''ח, א''כ מדוע אם עלתה לו שנה מובטח לו שהוא בן העוה''ב, ב''ה לא מת, אבל מה הפרס שיש לו על זה ששפכו לו קיתון על פניו.
וביאר שיש שני סוגי אנשים ששופכים להם קיתון על הפנים, יש שמתיישים ומבעטים ויוצאים [כמו שכתוב בגמ' בע''ז על הגויים בסוכות] ויש שמבינים ממך אליך אברח נכון הקב''ה שפך לי קיתון, אבל אני אתעקש כן להחזיק כן לחזור, וכמו ר' אלעזר בן דורדא, ששמע מכולם הבריאות בעולם שאינם יכולים לבקש עליו שיחזור בתשובה ואמר אם כן אין הדבר תלוי אלא בי.
אותו שראה קרי ביוהכ''פ נתנו לו עבודה חדשה, עבודה להתדבק בבוראו גם כשכביכול אינו רצוי, גם שזרקו לו קיתון על פני, וזו עבודה גדולה מאד, ומי שעומד בה הרי מובטח לו שהוא בן עולם הבא.
כולנו תמיד נמצאים במצב הזה, של ממך אלייך אברח. אנחנו עוד פעם מנסים, ושוב נופלים, כביכול הקב''ה לא רוצה לעזור לנו משאיר אותנו חולים. אבל כל מי שמתעקש, בסוף יוצא מזה באיזשהו שלב, מגיע לענווה, להבין אני לא יכול לבד, הקב''ה יעזור לי, אבל אני כן אעשה את ההשתדלות שלי. ובסוף ה' עוזר. ובפרט אתה שזה קרה לך, ואתה ב''ה מתעקש להמשיך כאן ולצאת מזה, מובטח לו שהוא בן עולם הבא.
