כזכור, ישנם שלושה יסודות שעליהם בניין ההתקדמות שלנו יכול לעמוד בצורה יציבה: מוטיבציה, תכנון וקשר (ובראשי תיבות: מתו"ק). במאמר הקודם הבאנו את אחד הכלים המעשיים והחזקים של ה'תכנון'. הכלי הזה נקרא 'אִם - אָז', והוא מאפשר לנו להיערך מראש להתמודדויות השונות עם הדחף.
אז לפני שאנחנו מרימים ידיים ומתייאשים, יש כמה נקודות שחשוב לדעת:
לנסות באמת
לנסות משהו באמת, זה לנסות אותו כמה פעמים, במשך תקופה מסוימת. להרגל החדש לוקח זמן לחלחל פנימה ולהיות חלק ממי שאנחנו. אם למשל החלטנו שברגע שהדחף מתעורר נתקשר לחבר, הגיוני מאוד שבהתחלה נשכח לגמרי לעשות את זה, או לא נמצא בתוכנו את הכוח הנפשי. בשלב הזה כבר הגדרנו את הכלל, אבל אנחנו עדיין לא מקיימים אותו. ובכל אופן, אם אנחנו רציניים ועקביים לגבי ההחלטה שלנו - בסוף זה יקרה.
בשלב הראשון אולי נתקשר לחבר רק אחרי הנפילה, כדי לשתף במה שכבר קרה. בשלב מתקדם יותר - נתקשר לבקש עזרה תוך כדי ההתמודדות שלנו, ובשלב הכי מתקדם - כבר נתקשר לפני, מיד כשאנחנו מזהים שמשהו מתחיל. הישגים הם בדרך כלל תהליך שלוקח זמן. ברוב המקרים זה רק דמיון לחשוב שכבר ממחר בבוקר אהיה או אעשה כך וכך.
להפיק לקחים
לוקח זמן למצוא פתרון מדויק לבעיה מורכבת. בהחלט ייתכן שאנחנו צריכים לחפש פתרון חדש. לפעמים מספיק רק לדייק את הפתרון הקיים. מה שמוסיף למורכבות הזו הוא העובדה שכבני אדם יש לנו נטייה להתחפר דווקא בפתרונות המוכרים לנו, באזור הנוחות שלנו שהוא לפעמים גם אזור הנכות והמגבלה שלנו. לא תמיד קל לנו "לצאת מהקופסה", ולחשוב על משהו חדש ושונה.
אנחנו צריכים לעקוב אחרי מה שקורה איתנו ולפעול כמו שהיינו עושים מול שיירת נמלים שפלשה למטבח. קודם כל עלינו לאתר את ה'חור' שדרכו הן מגיעות. אם זה חור שכבר סתמנו בעבר - כדאי לבדוק איך אפשר לחזק את הסתימה, ואם מדובר בחור חדש - לוודא שאנחנו סותמים אותו בחומר המתאים. אם כל הניסיונות שלנו לסתום את החורים לא מצליחים - אולי כדאי שנתייעץ עם אדם בעל ניסיון (אתם כמובן מוזמנים להתייעץ איתנו בכל שלב).
תפסת מרובה לא תפסת
כשאנחנו קובעים רשימה ארוכה של כללים שאנחנו בעצמנו בקושי זוכרים, הסיכוי להצליח לעמוד בהם יהיה נמוך מאוד. כדי להתקדם באמת, אנחנו חייבים להתמקד (ולא לחינם שתי המילים מורכבות מאותן אותיות). כולנו מכירים את תופעת הקבלות של חודש אלול, שהן בדרך כלל 'קבלות בלי קבלות'. גם חז"ל כבר אמרו ש"תפסת מרובה - לא תפסת. תפסת מועט - תפסת" (יומא פ.).
אם אנחנו רוצים לבנות הרגל חדש שיחזיק מעמד לאורך זמן, אנחנו צריכים לבחור הרגל אחד או שניים שהכי חשוב לנו לעבוד עליהם בתקופה הקרובה. את ההרגלים האחרים נקנה בהמשך הדרך, אחרי שנראה שההרגלים הנוכחיים כבר הפכו לחלק מאיתנו.
על שלושה דברים
נסיים בנושא שבו פתחנו. התוכנית שלנו לא מבוססת רק על 'תכנון'. יש בה שלושה יסודות חשובים: מוטיבציה, תכנון וקשר. ייתכן מצב שבו התכנון שלנו הוא ממש טוב, אבל לא תדלקנו כראוי את המוטיבציה שלנו לבצע אותו. ייתכן גם מצב שבו יש לנו תכנון טוב ומוטיבציה גבוהה, אבל אנחנו לגמרי לבד בסיפור הזה, אין לנו קשר עם עוד מישהו ששותף למסע שלנו, וזה מה שבעצם מכשיל אותנו.
על חשיבות הקשר הזה, נרחיב בעזרת ה' בפעם הבאה!
הערה חשובה: אם אנחנו רואים שהנפילות הן בתדירות גבוהה, וששום תוכנית לא עוזרת לנו, שווה לבדוק אם מדובר בהתמכרות. במקרה כזה פתרונות שמבוססים על כוח רצון (מוטיבציה) ועל "לתפוס את עצמנו" (תכנון) - לא ממש עובדים.
