פעמים רבות אנחנו מרגישים שאנחנו מתמודדים מול כוחות חיים עצומים שגועשים בתוכנו, ושואלים את עצמנו מה אנחנו אמורים לעשות. בפרשת השבוע אנחנו מוצאים תשובה אפשרית לכך. בתחילת פרשת 'לך לך' פגשנו את אברהם 'איש האמונה', שהולך על פי ציווי ה' אל יעד לא ידוע. בתחילת פרשת 'וירא' אנחנו פוגשים את אברהם 'איש החסד' בתיאור מפורט של הכנסת אורחים מופלאה.

מהו בעצם עניינה של מידת החסד? לפעמים כדי להבין דבר בצורה עמוקה יותר, עלינו להתבונן דווקא בדבר ההפוך והמנוגד לו (מהר"ל נצח ישראל פרק א'). ואם נתבונן במידת הגבורה, שעניינה הוא הצבת גבולות, נוכל להסיק מכך שעניינה של מידת החסד הוא בדיוק להיפך: טשטוש הגבולות ושבירת המחיצות שיש בינינו לבין אחרים.

מידת החסד יכולה להופיע בשני אופנים הפוכים זה מזה: האופן החיובי הוא שבירת המחיצה 'מבפנים החוצה' - במטרה לצאת מעצמנו ולתת לאחרים. את המידה הזו נכנה 'אהבה'. האופן השלילי הוא שבירת המחיצה 'מבחוץ פנימה' - במטרה לקחת מאחרים ולמלא את עצמנו. את המידה הזו נכנה 'תאווה'. בהתאמה לכך, מובא בספרים הקדושים, שאיסורי העריות מכונים 'חסד' (ויקרא כ יז), כיוון שהם הצורה המקולקלת של הופעת מידה זו.

את שתי תנועות הנפש האלה אנחנו רואים אצל אברהם ולוט. אברהם מייצג את מידת האהבה (האותיות אה"ב גם מופיעות בשמו), והוא נקי באופן מיוחד מן התאווה (רש"י בראשית יב יא). ואילו לוט, שהוא 'קרוב משפחתו' של אברהם, מייצג את מידת התאווה, ובוחר לגור בסדום מפני שהיא פרוצה בעריות (שם יג י).

שבירת המחיצות של אברהם מביאה ברכה ושפע לעולם - 'וֶהְיֵה בְּרָכָה... וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה'. שבירת המחיצות של לוט גורמת נזק, ומשמעות המילה 'לוט' בארמית היא לשון קללה (זוהר ח"א עח א).

אוהל אברהם פתוח מכל הכיוונים (מדרש תהלים קי), בעוד שמשמעות המילה 'לוט' בלשון הקודש היא כיסוי והסתרה (ישעיהו כה ז). עם מעשים של אהבה אנחנו מרגישים נוח, מעשים של תאווה אנחנו מבקשים להסתיר בחדרי חדרים.

חשוב שנזכור שאנחנו בני אברהם, שהפריד את עצמו מלוט. במהות שלנו שייכים למידת האהבה ולא למידת התאווה. וגם אם קצת הלכנו לאיבוד - אנחנו יכולים וגם צריכים 'להפוך את הקללה לברכה' (דברים כג ו).

אם כוחות גדולים של חסד גועשים בתוכנו, אנחנו יכולים לנתב אותם ולשנות את הכיוון שלהם - מתאווה לאהבה, מלקיחה לנתינה. זה לא סתם רעיון מופשט, אלא דבר פשוט ומאוד מעשי. במקום לשבור את המחיצה כדי למלא את עצמנו ולהרגיש ריקנות, אנחנו יכולים לשבור את המחיצה כדי לתת לאחרים ולהרגיש מילוי וסיפוק אמיתי.

הֱיֵה ברכה!

***

מאמר זה התפרסם במסגרת העלון השבועי שלנו - "רק חזק ואמץ!"
לקבלת העלון במייל - shmor.help@gmail.com
לארכיון הגיליונות - gyenewsletters.netlify.app/archive/