אחרי קרוב לעשרים שנות ציפייה ותפילה, יצחק ורבקה זוכים להיפקד בילדים. בזמן ההיריון שני הבנים מתרוצצים בקרבה, ורבקה נמצאת בכאב כה גדול, עד שמרוב צער היא אומרת: "אִם כֵּן, לָמָּה זֶּה אָנֹכִי?". אם כך הם הדברים, למה בכלל התפללתי על היריון? (רש"י) ולמה לי חיים? (רמב"ן). מתוך מצוקתה הגדולה הולכת רבקה "לִדְרוֹשׁ אֶת ה'". היא פונה לנביאים שהיו באותו הדור (רשב"ם), והם מסבירים לה שהיא נושאת בבטנה תאומים, שמהם עתידים לצאת שני עמים.

אבל כיצד הרגיעה התשובה הזו את סערת הנפש של רבקה?

על כך השיב בשנינות הגאון רבי שלום שבדרון (לב שלום פרשת תולדות). חז"ל אמרו, שכאשר עברה רבקה על פתחו של בית מדרש, היה יעקב מנסה לצאת, וכשעברה על פתח בית עבודה זרה, היה עשו מנסה לצאת. רבקה חששה שיש לה בן 'יהודי פושר' שנמשך גם אחרי לימוד תורה וגם אחרי דברים בטלים. אך כששמעה שמדובר בשני בנים, שכל אחד מהם נמשך לדבר אחר - נתיישבה דעתה. היא העדיפה אחד צדיק ואחד רשע, מאשר אחד שפוסח על שני הסעיפים.

ועם זאת, גם אחרי הבחירה העקרונית בטוב, בליבו של כל אדם, קיימים עדיין שני צדדים: יצר טוב ויצר רע, נפש אלוקית ונפש בהמית, והמלחמה ביניהם נמשכת כל ימי חייו של האדם.

הרצון הפנימי שלנו הוא כמובן לבחור בטוב - "רצוננו לעשות רצונך". ולכן קצת קשה לנו להשלים עם זה שיש בנו צד שרוצה לבחור אחרת. אנחנו לא ממש מעוניינים לפגוש את הצד הזה ולהכיר בקיומו, וחוששים שהדבר ידביק עלינו תווית שלילית. אנחנו חפצים בחיים של שלווה והרמוניה, ולא של קונפליקט מתמיד, ולכן מאוד אנושי שנתעלם מהבעייה שמאיימת עלינו ונשים אותה בצד, בתקווה שאיכשהו היא תעבור לבד.

מכל הסיבות האלה, כאשר אנחנו נקיים תקופה ממושכת מתאווה, טבעי שנרגיש שזה לגמרי מאחורינו, וכבר מזמן לא מדבר אלינו. אולם הניסיון של רבים מוכיח, שדווקא קיומה של תחושה כזו עשוי להיות הכתובת על הקיר ונורת האזהרה. כשאנחנו בהכחשה לגבי הצד הזה שעדיין קיים בנו, אנחנו לא מספיק עומדים על המשמר, וכאשר מפתיעים הדחפים - אנחנו לא ערוכים לקראתם בצורה טובה.

אי אפשר לנצח משהו שלא קיים. כדי שנוכל לטפל בבעייה אנחנו צריכים קודם כל להנכיח אותה ולהכיר בה. בשפת הפסיכולוגיה הדבר נקרא 'עבודת צֵל', הנכונות לפגוש את הצללים באישיות שלנו, את אותם חלקים שאנחנו מרגישים איתם לא נוח ומתביישים בהם, ולכן גם נוטים להדחיק אותם. כמובן, חשוב שנעשה זאת בזהירות. לא בצורה מוגזמת והיסטרית, שרק תבהיל ותחליש אותנו, אלא בצורה עניינית ואחראית.

נעשה זאת בהתמדה, צעד אחר צעד,
ונעניק ליצר הטוב את הבכורה!

***

מאמר זה התפרסם במסגרת העלון השבועי שלנו - "רק חזק ואמץ!"
לקבלת העלון במייל - shmor.help@gmail.com
לארכיון הגיליונות - gyenewsletters.netlify.app/archive/
לצפייה בכל הגיליונות בגוגל דרייב: drive.google.com/drive/folders/1ypMONNWbrQg3OsJWqFxmJjW7TShqIQTq?usp=sharing

תודה רפאל,
כתיבה מהממת!!!