במשך כל השנים היתה לי איזו אשליה שכל הענין הוא כח רצון. אם רק ארצה חזק יותר - אוכל להפסיק לעשות את המעשים האלו. היו אמנם פעמים שהרגשתי שאין לי סיכוי, אבל גם שם השתכנעתי שאם ארצה יותר - אצליח. למשל אחרי שאשתי תפסה אותי והיתה סנצה עולמית, שוחחתי באופן קבוע עם הרב שלי, ואחת השאלות הראשונות היתה האם יש לי בכלל אפשרות להפסיק? הרב לא הבין בכלל את השאלה שלי, ועבורו היה ברור שניתן להפסיק - בדיוק כפי שעבורי היה ברור שלא ניתן להפסיק. הרב אמר שיש לי אישה וממילא אני יכול פשוט להסתפק בה ואם רק ארצה יותר וארגיש מספיק רע - לא אחזור על המעשים שעשיתי. אבל זה כמובן לא עבד.

אז מה הבעיה של כח הרצון שלי? הרי אני יכול להזיז הר אם אני רוצה באמת, אבל פתאום כאן כח הרצון לא משחק יותר תפקיד. וזה חמור יותר כיון שכאן אין לי ספק שאני לא הולך ליהנות, וברור שאני עומד להצטער מאוד, אז לכאורה היה מספיק מעט כח רצון כדי להחזיר אותי לשפיות, אבל במציאות - כל כוח הרצון שבעולם לא עזר לי אפילו פעם אחת. משהו לא היה בסדר עם הסיפור הזה של כח הרצון.

אחרי כמה חודשים בהחלמה מישהו הסביר מה בעצם היתה הבעיה שלי. כל מחלה מקננת במקום מסויים, אם זה אבר בגוף, חלק במוח או נקודה בנשמה. המחלה שלי - מחלת ההתמכרות - מצאה לעצמה מקום נפלא לקנן בו: היא התלבשה על כח הרצון שלי. שם היא דוגרת (בסבלנות מדהימה) וממתינה לשעת הכושר להשתלט על כח הרצון ולעשות בו כרצונה. לכן לא היה לי אף פעם סיכוי לשבור את מעגל הקסמים. לו יצוייר שבכח רצון אדיר הייתי בונה סביבי חומת הגנה בגובה עצום, אבל מספר ימים לאחר מכן אותו כח רצון בדיוק - שהוכיח שהוא חזק מאוד - היה בונה סולם גבוה יותר מהחומה כדי לעקוף אותה. אז בכח הרצון אני מתחכם ונועל לעצמי את המחשב עם פילטר ויש לי טריק בו אני לא יודע את הקוד, ממש הפגנה מפוארת של כח רצון. אבל באותו זמן שכח הרצון שלי התחזק, היה מישהו שרק המתין בצד לרגע הנכון ואז לקח את אותו כח רצון בדיוק והשתמש בו לצרכים שלו. וברגע שהתאווה סינוורה אותי - כח הרצון שלי השתולל כדי לפרוץ את הפילטר - והוא כמובן הצליח.

כח הרצון שלי לא יעזור לי במאבק מול ההתמכרות, כי כח הרצון שלי שבוי בידי ההתמכרות. זה כמו לתת לגנב להיות השומר של הכספת. הוא שומר עליה מכל משמר וברגע שהוא רוצה - הוא לוקח את המפתחות שהופקדו בידיו ופשוט גונב את כל הכסף.

אז מה עושים? קודם כל מה לא עושים. ראשית, הפסקתי לנסות "חזק יותר", כי זה פשוט לא יעבוד, אני רק יחזק את ההתמכרות כאשר כח הרצון שלי יהיה חזק יותר. השלב השני הוא מה שהספונסר שלי חוזר שוב ושוב באזניי והוא נקרא "פעולות הפוכות" (מצריך כמובן פוסט בפני עצמו). אני מתרגל לעשות דברים שאני לא רוצה לעשות, כדי שכאשר התאווה תקפוץ לביקור - אני יעשה את הפעולות האוטומטיות הנדרשות למרות שאני לא רוצה. אני מפסיק להסתמך על כח הרצון, ובמקום זה עושה את הדבר הנכון גם אם אני מאוד לא רוצה לעשות אותו. אם לא אהיה מורגל לעשות את הדברים שאיני רוצה לעשות, אין סיכוי שאפעל נכון מול התאווה. לכן אני צריך שוב ושוב ושוב להתרגל לא לעשות מה שאני רוצה או מה שאני מרגיש אלא מה שנכון.

בס"ד

אתה לא שם אבל מה שמניע אותך להמשיך להלחם זה כוח רצון לעשות פעולות הפוכות וכו' זה כוח רצון שים לב עניין הפעולות ההפוכות הוא עם כוח הרצון אחת השיטות שאני חושב הוא במקום לתת לתאווה להשתמש בשיטות שלך ולעבוד עלייך זה להשתמש של התאווה כמו שכאשר היא אומרת לך רק תסתכל בא נראה מה יקרה אז אתה יכול לעבוד בא לא נסתכל ונראה מה יקרה וכו' ואתה יכול להגיד שהיא תעבוד עלייך אבל המטרה שאתה תעבוד עלייה ובע"ה זה אפשרי.

וכן גם זה וגם לכתוב בפורום ואתה ספציפי באימייל חיזוק יומי לבא לקבוצת 12 הצעדים (אצלך להנחות) וכו' זה כח רצון!
אז אנחנו מחליטים לנתב את כוח הרצון ובסיעתא דישמיא גדולה ובהשתדלותנו נצליח בע"ה!

חזק מאוד. תודה. בתחילת דרכי כשבאתי אל הרב שלי הוא הבין שאני חולה מיד, רוצה טוב ולא יודע מה לעשות, לא היה צריך לתאר לו יותר מדי, הוא אמר לי לך תעשה כל מה 'שהוא' יגיד לך... ניסיתי להתווכח והוא 'חתך' אותי ואמר לי באהבה משפט מוחץ: בא אדם ואומר שכל חייו הוא משקר ומצפה שאאמין לו... אח, איזה איש יקר.

עם איש יקר לי נוסף זה היה יותר מסובך, אז עוד לא ידעתי על המחקרים הרבים בעניין הפיזיות של המחלה (לא שכחתי, הפוסט  הזה מתקדם, באיטיות אבל מתקדם) הוא פשוט טען שאני מבלבל את המוח, ונתן לי דוגמא: אם תשכור איזה ג'לוב 2.5 מטר גובה ורוחב עם אלת בייסבול ותגיד לו שיקפיד על כל תנועה שלך ועל כל מבט ינחית לך על הראש את האלה, אחרי מכה אחת גם תרצה?

לכאורה טענה ניצחת, לא? לא. הבורא נתן לי את הסבלנות להיות נוכח, להבין שהוא רק לא מבין ואינו מתריס ושם בפי את המילים הנכונות: כמכור ללא החלמה אין לי ברירה אלא להביט. ואז האפשרויות שעומדות הן או שאפטר את הג'לוב, כי 'פתאום' אדע שאיני נזקק יותר לשירותיו... או שאסיט את תשומת ליבו, היי, תראה מה יש שם... איזו ציפור נדירה... ואחטוף את המבט.

הספונסר שלי לימד אותי שיש לי 2 רצונות חזקים. חולה ומחלים, הוא המשיל אותם ל 2 כלבים שחור ולבן, כל פעולה 'נותנת אוכל' לאחד מהם. אמר,  שאל את עצמך כל יום, כל רגע, איזה 'כלב' אתה הולך להאכיל בפעולה שלך...

ציירתי לעצמי את האפשרויות שלי באופן הבא: יש לי קפיץ שמושך אותי לשאול, התוכנית יצרה לי 'קפיץ' חדש שמחבר אותי לבורא, לחיים, כל פעולה נותנת כח ו'משמנת' רק את אחד מהם...

נראה שזה מבאר גם את מה ששראל שלום כתב.

בס"ד
לסוד הכניעה היקר!
מה שכתבת מזכיר לי שעור מדהים במסילת ישרים שלמדתי ממורי ורבי
בפרק ג' במסילה מסביר הרמח"ל שצריך לעשות חשבון נפש תמידי
אך מיד אחר כך הוא מסיר שבחשבון נפש הזה חייבים להתיעץ עם מי שעבר את המסלול בהצלחה
ונותן לכך את משל "גן המבוכה" -"שהוא הגן הנטוע לצחוק, הידוע אצל השרים, שהנטיעות עשויות כתלים כתלים, וביניהם שבילים רבים נבוכים ומעורבים, כולם דומים זה לזה, והתכלית בם הוא להגיע אל אכסדרה אחת שבאמצעם. ואמנם השבילים האלה מהם ישרים ומגיעים באמת אל האכסדרה, ומהם משגים את האדם ומרחיקים אותו ממנה. ואמנם ההולך בין השבילים הוא לא יוכל לראות ולדעת כלל אם הוא בשביל האמיתי או בכוזב, כי כולם שוים ואין הפרש ביניהם לעין הרואה אותם, אם לא שידע הדרך בבקיאות וטביעות עין שכבר נכנס בם והגיע אל התכלית שהוא האכסדרה. והנה העומד כבר על האכסדרה הוא רואה כל הדרכים לפניו ומבחין בין האמתיים והכוזבים, והוא יוכל להזהיר את ההולכים בם, לומר: זה הדרך לכו בו! והנה, מי שירצה להאמין לו, יגיע למקום המיועד. ומי שלא ירצה להאמין וירצה ללכת אחר עיניו, ודאי שישאר אובד ולא יגיע אליו.

כן הדבר הזה: מי שעדיין לא משל ביצרו, הוא בתוך השבילים, לא יוכל להבחין ביניהם. אך המושלים ביצרם שכבר הגיעו אל האכסדרה, שכבר יצאו מן השבילים וראו כל הדרכים לעיניהם בברור, הם יכולים ליעץ למי שירצה לשמוע, ואליהם צריכים אנו להאמין. ואמנם מה היא העצה שהם נותנים לנו? בואו חשבון, בואו ונחשב חשבונו של עולם, כי כבר הם ניסו וראו וידעו שזה לבדו הוא הדרך האמיתי להגיע האדם אל הטובה אשר הוא מבקש ולא זולת זה"

והרב סיפר לנו סיפור ריגול אמיתי "פרשת שלגי"  וכך הולך הסיפור -
לסוכנות הביון הבריטית הצליחה לחדור חפרפרת (כלומר סוכן כפול - זאת אומרת שכאילו הוא עובד כמרגל לבריטניה. אך בעצם הנאמנות שלו היא לגרמניה וכך הוא מעביר סודות חשאיים מבריטניה לגרמניה...) ולאט לאט אותה חפרפרת מתקדמת בעבודה עד שהיא מגיעה למעמד של ראש סוכנות הביון...בשלב הזה סודות המדינה מתחילים לעבור לגרמניה ללא מעצורים ואז העניין מתגלה. מה עושים הממונים על בטחון המדינה? קובעים שיחה חשאית עם ראש סוכנות הביון לגלות מיהו החפרפרת...
וכמובן שהוא מספק את הסחורה החקירה מתחילה ומיד מוציאים להורג כמה מרגלים באשמת בגידה ... חלקם מועמדים למשפט אחרים מפוטרים ללא יכולת לערער וכו' וכו' אבל בנתיים ה"חפרפרת האמיתי חיה נושמת ובועטת...
זהו המשל והוא מהחיים האמיתיים שלנו...

פוסט מדהים! ממש הבעיה של רבים מאיתנו ורבים שלא מודעים שלא הגיעו ל"שמור עיניך".
לדעתי, חלק עצום מהנפילות מגולם כאן במספר שורות של חברנו "סוד הכניעה".

אני חושב שאם הייתי קורא את הפוסט הזה לפני 3 שנים היום הייתי בנקודה אחרת לגמרי בתהליך.
למה העלתי את הסקר על המוות הקליני? כדי לקבל תשובה למה שכתבת כאן. אם כוח הרצון היה יותר חזק, הייתי מצליח?
כנראה שלא, כי בדיוק על זה הוא מתלבש (יש עוד מה לדבר בזה, אבל נראה שזה ממש קרוב לאמת לאמיתה).

הרבה פעמים אתה לא מבין, אתה לא מבין מהו הכוח הפנימי שכל פעם מחזיר אותך לתאווה אעפ"י שבפנים אתה יודע
מה ההשלכות של כך, כאילו אתה קשור למעלה בשמים לחבל ואתה בעצמך חותך את החבל אעפ"י שאתה יודע שהפגיעה
תהיה מאוד קשה וכואבת אבל כרגע כל מה שמעניין אותך זה רק לחתוך את החבל.

ואתה כל פעם, לא מבין למה אתה נופל, מאיפה הדרייב הזה ליפול?

אשמח אם תרחיב במה שכתבת על פעולות המנע כי לדעתי יש בכך חלק גדול בשמירה על ניקיוננו.

תודה ושנה טובה לכולם.

טהר ליבנו, תודה.

אשמח לכתוב פוסט נפרד על הפעולות ההפוכות בהקדם האפשרי.

סוד הכניעה ,

קלעת בול.

וזה מדהים איך שהתאווה לוקחת כל טיפת רצון שיש בי ומקריבה אותו על מזבחה.
כי באותו זמן שאני שטוף בה אני לא רוצה שום דבר אחר .
רק את התאווה.
זה היה בשבילי אחד הצופרים שגרמו לי להתחיל לקלוט שאולי אני בעצם מכור. (עוד לא ידעתי שיש באופן רשמי קלסיפיקציה גם למכורים למין )  אבל התופעה הזו של חוסר רצון לעשות כל דבר אחר  מלבד מילוי התאווה הייתה מוכרת לי ממכורים לסמים. 

תודה. מצטרף לבקשה לפוסט על הפעולות ההפוכות

מקפיץ שרשור מיוחד