אחד הדברים שמפריעים לי בתקופה הזו הם ההסתיגויות מהתכנית.
היום בבוקר עיינתי בספר "שיחות קצרות על אלכוהול" שכתב אותו כומר, ולרגע עלתה לי מחשבה שאמנם  אני מתייחס לזה כאל תרופה ולא כאל ספר מוסר, אבל עדיין הרי הרמב"ם כותב שאסור להתרפאות ע"י עבודה זרה, זרקתי את הספר מהיד, ונכנסתי לסוג של תסכול ומרמור, אני מת שאלוקים יתגלה אלי בלילה ויגיד לי מה בדיוק הוא רוצה ממני, מה נכון ומה לא.
הכי גרוע, שכאשר מתחילות לי ההסתייגויות, אני נהיה יותר אובססיבי לתאווה, אבל אני שואל את עצמי, אולי אני אמור להתאבד, הרי עבודה זרה זה בכל זאת יהרג ואל יעבור....
אלוקים, תגלה לי מה אתה רוצה ממני, פליז.

האם זה ספר על הנצרות שנותן הדרכות נוצריות איך לצאת מההתמכרות או שזה ספר שכתב כומר אך הוא עוסק בהחלמה מהתמכרות?
אני משתמש בבית באופן קבוע בנורות חשמל שגילה נוצרי, מעצב את הבית בקווים שפותחו על ידי בודהיסטים ואת החלונות שלי התקין מוסלמי.
כשאני צריך תרופה אני לוקח אותה גם אם היא לא כשרה. רק אם היא עצמה ממש מלאה בע"ז/שפ"ד/ג"ע - אני לא נוגע.

אתה צודק, אבל כאשר אני מגיע לאזכורים בספר בנושא חג המולד וכדו', אני מרגיש רע, מעבר לכך שישר מתחילים לעלות לי בראש מחשבות על ספרי מינות ואפיקורסות, על מה שכותב הבא"ח שנפש הכותב נכנסת לתוך נפש הקורא וכו'.... ומה שנשאר בסוף זה בעיקר בלבול ותסכול....

מייק, שווה לבדוק אם ההסתייגויות אינן אלא עוד תרגיל התחמקות מתוחכם של התאווה. הרי היא מומחית בלהתחפש לרב צדיק שרק דורש את טובתך ודואג לעוה"ב שלך...

סליחה מייק שלא כתבתי את זה קודם:
אני אישית לא קראתי עד לרגע זה אף לא אחד מספרי ההחלמה למיניהם. זה בעיקר בגלל שאני קורא מאוד לאט וסובל מחוסר זמן רציני.
אני אישית לא מתקדם בעזרת דברים שעושים לי רע ואני מזדהה מאוד עם התחושה שלך כי גם לי יש חררה בעיקר מנוצרים. יחד עם זאת, אם זה נותן לך כוחות להחלמה, ברור לי כי היא קודמת לכל. אני מתפלל לאלוקים שלא יביא אותי לצורך הזה לקרוא את כתביהם.

מייק שלום,

ראה, אשתי ילדה לפני שבועיים וחצי בבית חולים נוצרי מאוד הנקרא על שמו של אחד מ"קדושי" הנצרות. אין חדר בבית החולים כולו בו לא נמצא השתי וערב, וכך דינם של כל המגבות, חלוקים, מיטות ואפילו התג אותו המבקרים מקבלים בכניסה.

האם זה עשה לי חררה? בפירוש כן. האם עלתה לי מחשבה שאשתי צריכה להיכנס לסיכון וללדת בבית בגלל זה? בפירוש לא.

האם היא קיבלה רפואה על ידי נוצרים? בפירוש כן. האם זה נקרא להתרפאות על ידי עבודה זרה? בפירוש לא. (כאשר הגיעה הכומר בבוקר אחרי הלידה, היא פשוט נפנפה אותו, וכמובן הרגישה נורא מעצם הכניסה שלו לחדר, אבל עדיין זה לא שינה את העובדה שהיא נותרה בבית החולים לפי הוראות הרופא כמובן).

אגב, ממה שאני יודע, אלוקים לא מתגלה סתם ככה בחלום הלילה, אבל הוא השאיר לנו רבנים שניתן להתייעץ עימם. צריך כמובן רב שמבין את הנושא של המחלה, ואז יכול להבין גם את דרכי הריפוי.

שלום, אני מכיר את הספר. שם הכומר הזה הוא ג'וזף סי מרטין - אלכוהליסט מחלים. ביוני 1958 הוא חבר לרופא בשם דר' וולטר גרין שאיבד את רשיונו לעסוק ברפואה והפך לקבצן... ולאחר שהחלים מאלכוהול באמצעות 12 הצעדים הוא טיפל בלמעלה מששת אלפים אלכוהליסטים באמצעות סדרת הרצאות המבוססות על 12 הצעדים.

מה שג'וזף סי מרטין כותב הוא על עצמו והתהליכים שלו עם דר' גרין, אמצ, גם לי היה לא נח לקרוא מה שכומר כתב, ברגע ששמתי את האישיות שלו ככומר לרגע בצד, וקראתי את מה שכתב כאלכוהוליסט הרווחתי, אין שום מקום אחר בספרות A.A. כולה שמתאר כמוהו את התהליך הכימי במוח, זו הסיבה שבמסורות מציעים לנו להעמיד עקרונות לפני אישיות.

הוא מדבר על אלכוהול, סביר להניח שאם לא היה כתוב שהוא כומר לא הייתי מבחין בכך מהקריאה. הגם שלעיתים עולם הדימויים שלו לקוח מהמקום בו הוא צמח, אבל מעבר לזה אין שם שום דבר שאני חשתי בו בעיה.

כשסיימתי הקריאה חשתי ש A.A. שגו כשהפיצו את הספרות בשמו.

מקווה שהדברים שכתבתי ריככו מעט את ההסתיגויות שלך, מייק.

לסוד הכניעה, גם הנושא הזה של "רבנים שאפשר להתייעץ איתם" הוא טעון בעיני, כי הרב האחרון שסיפרתי לו על ה"מחלה של חבר שלי".... הוא טען בטון פסקני שיפסיק לצפות בפורנו והכל יעבור, אטימות משהו...
גם החברה בה גדלתי סיננה רבנים מהסוג שממליצים על תכנית שכזו.... |(בתקווה שתבין למה התכוונתי)..

לנועם ה', הספונסר שלי לא מכיר דרך אחר להחלים חוץ מלהתחבר לספרות של התכנית, (כמו שמופיע בסוף הספר הלבן תחת הכותרת "איך השתחררתי מהתאווה" או משהו כזה).

לאסירותודה, אסירות תודה שיש חברים כמוך, לי אישית קשה להפריד, מה גם שבהקדמה לספר מופיע "נמשחתי לכומר" ווידויים, וחג המולד.

אני מתחנן לאלוקים שבזכותכם יתן לי שפיות ואומץ לשנות את הדברים אשר ביכולתי.

אני מבין היטב ובכל זאת אומר שישנם גם רבנים אחרים. יש לי קשר אישי עם שני רבנים משכמם ומעלה, שניהם יודעים טוב מאוד מה הפירוש של המחלה, והם לא אומרים לי "פשוט להפסיק להתאוות". הראשון הוא זה שהפנה אותי לפסיכולוג (שהפנה אותי לצעדים), והשני הוא רב שתמך ותומך בי לכל אורך הדרך כאן ומחוץ לכאן.

הלוואי וגם לי היה כזה רב....
אני מרגיש די נאבד בכל הסיפור הזה עם הדת...

בס"ד
למייק היקר!
זוכר את עצמי בהסתיגויות האלו ובוויכוחים ארוכים בפורום וגם בשיחות אישיות בנושא...
אחד הדברים שהוכיחו לי שההסתיגויות הם ממש עצת היצר...
היה משפט של אחד החברים שכתב לי (נדמה לי שזה היה צדיק גמור... אז כל הזכויות שמורות...)
שבהחלמה יש לי הסתיגויות כשיש שם נוצרים וכמרים...
אבל בחיפוש התאווה בכלל לא הפריע לי שכל מושאי התאווה שלי הן גויות גמורות
וועוד חשבתי לעצמי... שגם אם היה להן שרשרת של צלב!!! ר"ל
זה לא מנע ממני את חיפוש התאווה...  :-\  :'(
לי זו היית נקודה מאירה משמעותית בהבנת מצבי האמיתי...
מקווה גם בשבילך שתמצא את הדרך הטובה ביותר להתמודדות שלך!

.

בשימושים ובחיפושים אחרי תאווה, לא הפריע לי שעל הדרך מצאתי איזכורים של 'חג המולד' וכדומה.........

מן הראוי לציין שהספר הנדון אינו חלק מן הספרות הרשמית והמאושרת של הצעדים. ב-AA ישראל החליטו לתרגם אותו בכל זאת, ומשם החברים מכירים אותו. זה בהחלט ספר צדדי וזניח שהרוב המוחלט של חברי התוכנית לא קראו, וגם לא שמעו עליו. היום לא מוכרים אותו ב-SA, עקב ההחלטה שלא למכור ספרות שאינה מאושרת.

אני אישית קראתי את הספר לפני כמה שנים. לי אישית הוא זכור כספר משעמם שלא תרם לי כלום חוץ ממשהו אחד שהוא סיפר ומובא גם בספר "לחיות בפיכחון" של AA. הוא מספר שמישהו אמר לו שפעם כשהיה דופק על הבר כדי שימכרו לו שתייה חריפה הוא ידע שעליו להניח שם את הכסף שהיא עולה, והיום הוא יודע שעליו להניח שם את הנקיות שלו, העבודה שלו, המשפחה שלו והחיים שלו. את כל מה שיש לו הוא הולך לתת תמורת כוסית עלובה אחת.

אולי נסכם את כל הדיונים העקרים האלו בכך שזה ברור שיש רבנים רבים שמתירים ואף ממליצים על תכנית הצעדים (כולל כניסה לכנסיה בשביל פגישות וטלפונים בשבת!) כפי שהובא כאן פעמים רבות, 

יש רבנים שמסתייגים מהתכנית וחוששים שהיא נוגדת את רוח היהדות, 

היוצא מכך שלכל אחד יש על מה לסמוך, 
וחבל לעורר דיון כזה כי בסופו של דבר כולם מדברים מהפוזיציה שלהם, 

כל יהודי שהולך לתכנית יש לו דעת תורה לסמוך עליה גם אם יש אלו המסתייגים, 

נהרא נהרא ופשטיה דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום.