מי אני, חס וחלילה אני לא מתכוין לפגוע, אלא זה באמת רק להבין את הדברים. כתבתי את כבר בהודעה הראשונה.

סוד הכניעה, אם בפעמים הראשונות שעשיתי את זה - הרבה לפני שהייתי מכור - הייתי מתגבר על היצר, אז גם לא הייתי הופך למכור. וזה שונה מאלכוהול - מכיון שאין שום בעיה לאף אחד לשתות אלכוהול (חוץ מהמוסלמים) וזה מותר וביהדות הרבה פעמים אף ראוי. ואז, אם אדם נהיה מכור - אז הוא חולה וכו'.
אבל בעניינינו - אינו כן, מכיון שאסור אפילו פעם אחת להוציא זרע לבטלה, וודאי אם עשה כן יחזור בו מיד. את ההתמכרות מפתחים רק לאחר מספר מסויים של פעמים ובהדרגה.
אני מבין שכעת אני כבר מוגדר חולה, אך אני רק אומר שההתחלה היתה בחטא.
כמובן שזה לא נוגע למקרה שלך שאתה לא ידעת בגיל 11 כלום וכו'.

האם יש עוד מישהו שחושב כמוני?

(זה באמת סטיה מנושא האשכול, וחבל שזה לא באשכול מיוחד, כיון שזה נושא חשוב.)

ג"א מצטרף להנ"ל. ובאמת תקופה ארוכה שימשתי ככלי קודש ובסוף התפטרתי, לא הייתי מסוגל לעמוד בקונפליקט של להרצות על משהו שאני לא עומד בו [ד"א אחרי ההתפטרות השתוללתי נוראות כנראה זה היה איזו פריקת עומס רגשית אחרי הלחץ האטומי שעמדתי בו] עד היום כולל היום אין בי המצח להרים ראש לגשת לשום שליחות ציבור זה פשוט מחסל אותי נפשית גם אם יבואו אלף רבנים ויטענו אחינו אתה אני לא מאמין שאקבל מהם.

הנושא חשוב אבל זמני קצר אז אגיב בקצרה (ועוד חזון למועד).

ההתמכרות לא קשורה למספר הפעמים בו עשיתי פעולה מסויימת. אני אוכל שלוש פעמים ביום ועדיין אינני מכור לאכילה, אני עובד כל יום ואינני מכור לעבודה. אין מספיק חומר מחקרי על התמכרויות, אבל די ברור שזה משהו שמתפתח כמו שכל מחלה אחרת מתפתחת. לא ניתן לומר שאדם שנפגע בתאונה זה בגלל שהוא נסע הרבה ברכב, למרות שברור שהוא נפגע כי היה בכביש (ברכב או כהולך רגל). היו רבים אחרים שהלכו ונסעו ולא נפגעו.

העובדה שעשיתי איסור (בין בידיעה ובין שלא במודע) לא קשורה באופן ישיר להתמכרות. ההתמכרות היא תוצאה של מחלה ולא של פעולה שעשיתי מספר פעמים מסויים. ישנם אנשים שעשו את אותה פעולה שעשיתי אני, ועשו אותה יותר פעמים ועדיין לא התמכרו, ואילו יש כאלו שבפעם הראשונה שהציצו - נפגעו.

סיכומו של דבר: אי אפשר לדעת ממה אדם נהיה חולה, וכאשר הוא חולה - הוא פשוט חולה.

אגב, גם אדם שחולה בסרטן כיון שעישן בעבר, עדיין המצב העכשווי שלו הוא שהוא חולה ובודאי לא חוטא. אין לו שום ענין לעסוק בעשיית תשובה על כך שלפני חמישים שנה הוא עישן, ויש לו רק מטרה אחת: להילחם במחלה ולהחלים. הלא כן?

בס"ד
לבועז היקר!
לא חשדתי בך שרצית לפגוע ח"ו
רק אמרתי שיותר נעים לדבר על העיקרון
מלומר למישהו שאינו ראוי להיות שליח ציבור (גם אם אינך מתפלל בביה"כ איתו  )

לסוד הכניעה!
בדימוי לסרטן הראות נראה שתסכים שאי אפשר להתכחש לאחריותו של החולה
למרות שכעת עליו להתמודד עם המחלה ולחפש ארוכה למחלתו
שנה טובה ומבורכת ושיתקבלו תפילותינו ברצון אמן כן יהי רצון

דרך אגב כשלמדתי הלכות שליח ציבור התקשתי מאוד בדברים שכתב הרמבם ונפסקו בשו"ע
"ואיזה הוא הראוי להתפלל בעניינות אלו--... ורגיל לקרות בתורה בנביאים ובכתובים,  ... ולא יהיה בבניו ובבני ביתו וכל קרוביו והנלווים עליו, בעל עבירה--אלא יהיה ביתו ריקן מן העבירות.  ולא יצא עליו שם רע בילדותו"
והלכתי לשאול את מו"ר הרה"ג מרדכי אליהו זצ"ל ושאלתיו מה נקרא "שם רע"
תשובתו הייתה מפתיעה משהו - "רוצח או גנב"...

בס"ד
לאדם יסודו נהנתי מדבריך...



רק אוסיף ואומר שקיבלתי על עצמי בלנ"ד
שאם יבואו ויגידו לי שיש משהו אחר שהציבור רוצה אותו
אפנה את מקומי מרצון... (לא בשמחה - מרצון :-\)

זה מתחיל להראות כמו פורום לחזנים. 

נ.ב. נראה לי שהרבה מהמכורים ניחנו בחוש מוזיקלי , אני מכיר כמה ,
            מעניין למה?

נשמות גבוהות... אני לא צוחק.

קיבלתי את הערתו של מי אני, ושיניתי את ההתייחסות - שלא תהיה התיחסות אישית למישהו.

תודה לך מי אני על ההערה.

חג שמח.

בס"ד
בועז היקר!
כל הכבוד יישר כחך
בהשאלה ניתן לומר "מודים דרבנן היינו שיבחייהו"
ממש מתפעל מעז רוחך ויכולתך לקבל הערה
מועדים לשמחה