כנראה שכן!
אני מוצא את עצמי שעות על גבי שעות,
משוטט בפורום מנסה לגלות עוד בדל של מידע,
עוד רעיון של חיזוק.
ואולי... עוד נייעס...
כן נייעס! קצת רכילות לפעמים רק לראות מי האדם שעומד מאחורי הניק המדהים,
שמתבטא בכנות, בבהירות, בדעת, בעל ביטחון עצמי,
שגם כותב ספרים או מפיץ תורה לאלפים [והכוונה לאו דוקא לניק מסוים]
בקיצור ההבנה שאני לא היחיד שנראה כלפי חוץ כאדם רגיל מהשורה אברך יודע ספר רציני, ואי שם במחשכים מרקד עם השדים רועה כבהמה בכל הזוהמה, פשוט מושך אותי כבכבלי קסם. 
בקיצור מוצא את עצמי בליל הושענה רבא במקום לסיים תהלים, ולהתחנן לפיתקא טבא מרפרף על עוד רעיון עמוק מני ים או סתם דו שיח נגמלים.
אם שפיר הדבר בעיניכם הבו עצות רבותי האם מכור זה אופי אני פשוט מרגיש שאני מתמכר לדברים במהירות שיא .
שלכם משה

תודה.
ועכשיו תורי למעט חנופה גם אליך התכונתי [ולא במרקד עם שדים] למרות שעליך אני מנסה לאסוף הכי הרבה מידע [ולא מוצא],
פשוט מגיע פה לפורום יום אחד ניק עם שם של ימים נוראים,
ומתחיל לשפוך כאן את מררתו,
תובנות נפלאות ומעמיקות,
וסתם תגובות מפרגנות וחכמות,
ועל עצמו פה ושם חושף טפח ומכסה מיל,
בקיצור אולי זה הדרך שלי לומר לך תודה על ההשקעה בפורום.
וגמר טוב גם לך.
נ.ב בעניין ההתמכרויות נראה לך שיש באמת אנשים עם נטייה להיות מכורים [סדרתיים]

את כל המעניין אתה מוציא פה?

בצער רב ( אני נהנה לעשות את זה, סתם) אפריע לשיחה הנעימה שפיתחתם... לימדו אותי שאובססיה היא דבר מזיק, שלא כדאי לפעול בכפייתיות מול שום דבר, זו אחת הדרכים של המחלה לומר לי שהיא בסדר, סוג של הכשרת השרץ.

ימים שאני חש בצורך להכנס לפורום ולראות אם יש חדש, אני דוחה את כניסתי, לפעמים בדקות ולעיתים גם מעבר לזה. בימים שאני עובד, יש לי זמנים קבועים לשהיה בפורום.

ולמען הסר ספק, ברור שהשהיה כאן עדיפה על הביב שממנו הגעתי...

אדם ת'צודק, היום בהושענות אפילו שאני לא מילימטר אחד בתוך התכנית, רק עצם התכנון להשתתף בתכנית נתנה לי פתאום הרגשת שחרור, ואיך שהוא הבנתי איך החברים הוותיקים מרגישים.
ולך ר' תוידה, תודה רבה על העצה, אנסה ליישמה, באמת שאין לי כוח לעוד התמכרות, ולצערי שמתי לב שבמקום להתקדם בעבודות שלי במחשב, אני רץ לפה, יש הרבה משהו בדבריך.
שכוייח  וגמ"ט

בס"ד
למוישה ואדם היקרים!
נעים לקרא את שיחתכם
ובאמת מסכים עם דבריכם
גם לי הייתה תחושה כזו של התמכרות לפורום...
והרגעתי את עצמי שלפחות ההתמכרות הזו לא מזיקה כמו ההיא הקודמת :-\
ואז ... בא הרב אסירותודה ופקח את עיני ותודה לו על כך...
בכל זאת, נראה לי שה"התמכרות" הזו עדיין בשליטה...
וגם היא לא כל כך מגעילה כמו ההתמכרות לתאווה
יש בה גם הרבה פעולות של חסד, נתינה, חשיבה והרבה דברים חיוביים...
מועדים לשמחה חגים וזמנים לששון

שלום לך משה היקר!

כשהגעתי לתוכנית בפעם הראשונה, וגם במשך מספר חודשים כמדומני, חשבתי לעצמי שאני מכור רק לתאווה, שזוהי בעצם בעייתי היחידה, ושאולי יש לי בעיות נוספות, אך הן שוליות.

בהמשך הדרך, עם הניקיון וההתקדמות בצעדים, גיליתי שאני מכור לעוד ועוד דברים-אני מכור לרגשות, לפגמי אופי, לאכילה אובססיבית, לטלויזיה ולדברים נוספים.

והיום ברור לי באסירות תודה, שיש לי התמכרות לדברים נוספים פרט לתאווה-אך התאווה בשבילי היא ההתמכרות העיקרית-איני יכול לשכוח זאת היום, וברגע שאני אשכח שזו ההתמכרות העיקרית שלי אתחיל במדרון הבטוח למטה.

ולגבי ההתמכרות לדברים נוספים-אם אני נמצא בדרך, נשאר נקי ומפוכח, ועובד את התכונית כמיטב יכולתי, גם אם יהיו לי מעידות, ומניסיוני אני יכול לומר שישנן מעידות, ואני משתדל ללמוד מהן ולא לחזור עליהן, כי זו תוכנית של למידה, אני כל הזמן לומד ומתפתח בה-גם עוצמת ההתמכרויות לדברים נוספים תפחת, לאט לאט.

ואני מאחל לך משה, שאלוקים יעשה בשבילך מה שאתה לא מסוגל לעשות לעצמך, ואני מאחל לכולנו שנזכה לערב נקי, מפוכח, ומחובר לאלוקים אוהב, למצוא באלוקים, רק בו, מה שהמחלה מספרת לי.

חורף בריא!

בעניין ההתמכרות לפורום, ההרגשה שלי היא שזה גם בריא לזמנו, וזה גם עובר. בתקופה הראשונה לנקיון (תשעים הימים הראשונים) כמעט לא החמצתי יום בפורום. הרגשתי שזו התמיכה לה אני זקוק, והייתי כאן הרבה מאד. לא נראה לי שזה הזיק, ההיפך הוא הנכון. גם כשנכנסתי סתם לשוטט בפורום, הרגשתי שאני מקבל ממנו את התמיכה שאני זקוק לה כל כך בדרך.
אחרי התשעים הראשונים, או אולי קצת קודם אפילו, ירד המינון של הכניסה לפורום באופן טבעי לגמרי. פשוט אני עסוק בדברים אחרים. עדיין מעדכן את הטבלה, עדיין מנסה להתקדם, אבל לא נמצא כאן כל כך. ובכל זאת, מדי פעם - פעם בשבוע שבועים - נכנס לראות מה חדש, ולפעמים אפילו כותב.
לכל אחד יש צורך חברתי. אין מקום אחר לדבר על ההתמודדות הזו, שהיא החשובה בחיינו, במיוחד בשלבים הראשונים. אז מה הפלא שרצים לכאן כל הזמן?
תן לעצמך את הפרגון, ואת המקום בנפש ובזמן, לקבל קצת תמיכה ועידוד, לראות שיש עוד כמוך, להשתכנע במה שכל כך קשה להאמין - שאפשר לצאת מזה, שיש כאן אנשים טובים שלא חשבת, שאתה לא המשוגע היחיד. זה לוקח הרבה זמן. גם אם נראה במבט ראשון שאתה מבזבז זמן בפורום, זה לא זמן מבוזבז בכלל. זה פשוט הזמן שלוקח לך להאמין שיש מציאות כזו שלא חלמת.

בס"ד
ל - happyjew היקר!
תודה רבה
הדברים שלך חיזקו אותי ונתנו מעט אפשרות לפרגן לעצמי
נראה לי שהייתי צריך את זה...