הנה זה מגיע, "אחרי החגים" שכבר חודשים אני דוחה אליו כל משימה שאורכה למעלה מ-5 דקות. החל ממחר יחזרו להעיק עליי העניינים הרגילים שהרשיתי לעצמי לשכוח מהם קצת בשלושת השבועות האחרונים - העבודה, חשבון הבנק (אוי!), הבלגן בחדר, החברותא עם הבן, הבלגן המשפטי שאני שקוע בו. כל הדברים שכשמערבבים אותם ביחד נוצר הדבר הזה שקוראים לו שגרה.
ואני מפחד. פשוט מפחד. כבר לפני ערבית הבנתי שזה בלתי נמנע, וזה עומד לחזור ממש בקרוב. ואחרי הבדלה נכנסתי לאינטרנט בתקווה למצוא מפלט. למצוא עוד משהו שיאפשר לי לשכוח לרגע את הבלגן. מהר מאוד קראתי את כל החדשות המעניינות, והשתדלתי לדלג על התמונות הלא צנועות. עכשיו מה לעשות? להתחיל לעבוד? לסדר חשבונות? לפרק ת'סוכה? למי יש כוח. עדיף לחפש סרט טוב...
ה' בבקשה תעזור לי לעבור את המשבר הזה בשלום. אני באמת רוצה להמשיך אל תוך ימי החול את כל האורות הנפלאים שהשפעת עליי בנדיבות בימי החגים. אני באמת רוצה להמשיך עם תחושת השחרור והקרבה אליך. אנא, תן לי כוח. כי לבד אין לי סיכוי בכלל.

תבורך. עד שבאתי לתוכנית, רוב חיי הבוגרים התנהלתי כך, דוחה כל מה שניתן לדחות. הסיסמא שלי היתה: אם זה יכול לחכות למחר מדוע לא נמתין למחרתיים...

כיום, שעתיים אחרי החג, ושתי הסוכות שלי כמעט מפורקות כמעט לחלוטין, יש לאשתי כבר חבלי כביסה... אני עושה עכשיו הפסקה כי הילדים הלכו להקפות שניות, כשיחזרו נעלה כל לגג...

הציעו לי לנסות לעשות את הדבר הבא, לא הכי גדול, אבל משהו, הספונסר שלי לימד אותי לא לחשוב על הכל בבת אחת. זה יכשל.

נכון להיום זה מצליח אצלי.

שיהיה גם לך בהצלחה.

חורף בריא.

בס"ד
לד"ר המדהים!
איבחנת בבהירות את אחת מנקודות התורפה שלי...
כל שנה זה קורה לי כשנגמר סוכות...
לא מצליח לאסוף את עצמי לחזור לשיגרה...
הסוכה שבניתי במוצאי כיפור בכל כך הרבה התלהבות...
עומדת מיותמת ומחכה שמישהו יתייחס אליה...
לאסירותודה איך כבר פירקת ת'סוכה?  ???
מאיפה המרץ הזה?  ???
תלמד אותנו גם...

המרץ? נולדתי איתו... פעם הוא הופנה לדברים שליליים, כיום אלוקים מפנה אותו לאפיק חיובי יותר. דרך הצעדים.

בס"ד
:-\
הלוואי עלי...

בס"ד
בלי להכנס לתחרות (כי בכל מקרה המקום שלי שמור ומשוריין באחד המקומות האחרונים...)
נראה לי שבכל זאת זה אומר משהו...
אז זהו...
יוצא להוריד את היתד הראשונה מן הסוכה...

שלום לד"ר פנחס ומיסטר זימרי.

תודה לך על הכנות והפתיחות!

גם אני דחיתי דברים ל"אחרי החגים, כפי שציינת, והנה מגיעים הדברים של השיגרה, חלקם מעיקים יותר וחלקם פחות.

וכמובן, דברים שהייתי מעדיף להדחיק אותם ולא להיזכר בהם כלל-העבודה, הלימודים וכו'.

אני אסיר תודה שיש לי את האפשרות לחיות בכאן ועכשיו, וזה מאוד עוזר לי-בשבילי, אפילו הרק להיום לא מספיק, ואני צריך לחלק את היום לחלקים קטנים, ולהתמקד רק במה שאני עושה כעת.

בשבילי זה עובד נפלא, ולגבי שאר הדברים, אלוקים ידאג להם בזמן שהוא רואה לנכון.

אני מאחל לכולנו שנחיה בכאן ועכשיו ושנחוש את השחרור בחיים שכאלה.

יום טוב

בס"ד
אז זהו סיימתי סוף סוף לפרק את הסוכה ...
זה היה חתיכת פרוייקט...
שלוש שעות עבודה מרוכזות וזה כמעט נגמר
ל - בחסד אלוקים אוהב האהוב,
זה נפלא מה שכתבת...
למדנו את זה כל כך הרבה פעמים
אך היישום קשה מקווה להפנים...

זה מדהים איך שהתאווה תופסת כל אחד בנקודתו לאחר החגים המרוממים..
אצלי, רק שאני חושב על החורף הקרוב
מייד, אני נכנס לדיכאון מטורף!!
רק לחשוב על החורף החשוך, הימים הקצרים, הקרים, ימים רגילים בלי שום קצה אור באופק.. ועוד שנה בבדידות
כל זה ישר מנחית אותי לתאווה, זהו המפלט היחידי!
פעם הייתי צריך לתדלק את עצמי בשמחת ההקפות השניות.. לא שזה עזר לי מי יודע מה..
השנה אני לא חייב את זה.. יש לי תכנית המעניקה שלווה ובטחון בה' שהכל יבא על מקומו בשלום
על אף שבימים אלו גם מגיעים המחשבות האלו.. בזכות חסדי ה'.. התכנית הנפלאה מצילה אותי מירידה ועוד ירידה..................
חסדי ה' ממש! תודה לך ה'

בס"ד
די דיינו היקר!
מאוד מעודד הדברים שכתבת...
נמצא כרגע בפתיחה שלפני הצעדים
עם הרבה חששות ופחדים
איך להתחיל? מה להגיד? וכו'...
תודה רבה

מאד מזדהה עם המקום הזה
של הבריחה לאט לעשות כלום
היצר מנסה להחדיר את הפחד מהחורף, מדיכאון החורף, מהחושך, מהבדידות
פנטזיות - לברוח למפגשי מין אסורים, לעיסוים אסורים וכו'
אני יודע שיכול להיות לי החורף הכי כיף הכי מיוחד ואני מתפלל לאלוקים שישאיר אותי נקי רק להיום

דייב, תזכור שבהתמכרות הרבה פעמים ברגע שאתה חוצה פעם אחת קו אדום חדש, זה הופך להיות הדפוס הרגיל והיומיומי שלך.

הדוקטור כותב הפוסט עולה במחשבתי הרבה לאחרונה. מעניין מה איתו.