גליתי לאשתי על ההתמכרות שלי!!!
אם מישהו היה אומר לי לפני חודש שאני יעשה את זה, הייתי חושב שהוא מטורף, מבחינתי זה היה טאבו, הסיבה העיקרית היא כמובן-איך היא תקבל את זה? איך היא תסתכל עלי עכשיו? מה היא תעשה בעיקבות הידיעה שבעלה שיקר לה במשך חמש וחצי שנים שקרים אינסופיים, שהיא היתה צריכה עזרה היה אסור להפריע לו כי הוא בכולל [סליחה טעות, הוא בספריה גולש]
שהיא היתה צריכה גישה לנט, בעלה לא גילה לה שהוא גולש מהבית ושלח אותה לעיר אחרת לאחותה [ככה הרווחתי גם זמן "איכות" לבד]
ביו"כ בכיתי לה' שירחם עלי ויעזור לי למצוא דרך לספר לאשתי בלי שזה יזעזע את הבית, כי ראיתי שלא שייך [כמעט] להצליח להיגמל בלי ידיעת האשה וב"ה תכף לתפילה ישועה, בכניסת שמחת תורה אשתי חשפה ערימת ספרים שהחבאתי ממנה,
[זה היה סתם ספרים מהספרייה, ותכלס' אם הייתי מספר לה היא לא הייתה מתנגדת, אבל ההרגל להסתיר כ"כ השתרש בי שגם ספרות רגילה הייתי מחביא]
כשהלכתי לתפילה עלו בראש שתי אפשרויות:
1] להמשיך במסלול המוכר ולשקר שהחבאתי את זה בגלל שאני לא רוצה שזה יכנס רישמית הביתה,  וגם כי פחדתי מהתגובה שלה, ועל הדרך לעשות לה רגשי אשמה שהיא חונקת אותי [אצל חרדים זה לא מקובל הספרות הכללית] וכו' וכו'
2] לספר את האמת [כמה קל לכתוב, האמת שזה מיני גהינום]

בחסד ה' ניצלתי את ההזדמנות וסיפרתי לה הכול, הכול כולל הכול [בלי לרדת לפרטים הדוחים]
סיפרתי על ההרגשה של הפיצול אשיות, על המשברים היומיומים שנובעים מזה שמצד אחד אני אדם עם הרבה אידאולוגיה, לומד כל היום בכולל רוצה לעבוד את ה' ומצד שני אני חי בזוהמה, ולא מצליח להתרומם, אך ההרגשה כמה זה כואב לשקר כל הזמן רוב חיי הבוגרים ובמיוחד לה,
ולא!!
היא לא שלחה אותי מהבית,
היא לא שלחה אותי לישון על הספה,
היא לא קללה,
לא העליבה,
אפילו לא כעסה.
היא היתה מלאה הבנה, תמיכה, השאלה הראשונה שלה היתה, איך אני יכולה לעזור לך בהחלמה?
היא אפילו [לצערי] ייסרה את עצמה שזה בטח בעיה שלה אם אני לא העזתי לספר לה כ"כ הרבה שנים,
אבל זה לא קשור אליה, אם לא הייתי מכיר את האתר והתוכנית, גם עכשיו לא הייתי מספר לה, כי לא הייתי יודע שאני מכור והייתי חושב כמו עד לפני חצי שנה, שאני רשע, חוטא, רוצח המונים, ועוד שלל כינויים,
אבל עכשיו בחסד ה' וכמובן לא מובן מאליו, יכולתי לספר לה שאומנם אני חולה, אבל יש תרופה. אמנם זה לא קל זה לא זבנג וגמרנו, זה דורש הרבה עבודה, אבל יש אופציה ואי"ה אני יכול [רק להיום כמובן] להצליח!
אני בטוח שכל אלו שלא סיפרו [עדיין] אומרים: טוב זה אישתך, היא מיוחדת [וזה נכון] אבל מי אמר לכם שהאשה שלכם לא כזאת? אני הייתי בטוח שלא, אבל בחסד ה' הופתעתי
עכשיו אני מתפלל לה' שינחה אותי בדרך הנכונה ויעזור לי לצעוד ב12 המעלות, לא לבד, עם אשתי!!!!!!!!!
"נופל וקם"

בס"ד
תודה לך "קם" יכירי (הנפילה היא נחלת העבר )
זה בדיוק החיזוק שאני כל כך צריך עכשיו
לא יודע איך לספר...
למרות שברור לי שכבר הגיע הזמן...
אז אולי כמו שאמרת!
פשוט להפסיק לחשוש ולהתחיל לעשות...

וואו, שמחתי לדבר איתך בצהריים, ואני שמח לקרוא את שכתבת. מדהים. אלו נשים מדהימות יש לנו.

הספונסר שלי אומר על דברים כאלו, אלוקים עשה למענך את שאינך יכול עבור עצמך.

המשך בדרכך.