שלום.

קראתי את סיפורם האישי של כמה מחברי הפורום.

ושאלה אחת לי, האם אין בחורים שלאחר החתונה הבעיה הוקלה מעליהם במדה מסויימת.
אף אם מדובר בהתמכרות, בסופו של דבר אדם נשוי פתו בסלו.

אשמח לקבל תשובות מבעלי נסיון.

מנסיוני האישי, זה לא עזר כלל. (אולי אולי לתקופה קצרה בהתחלה.)

התמכרות זה התמכרות. וכדאי לטפל בזה טיפול אמיתי.

להרבה מכורים - הפת גם לא תעמוד בקצב של צריכתם את הסם.

חוץ מזה שישנם זמנים רבים שאין פתו בסלו.

אבל אני חושב שהחברים הותיקים כאן יוכלו גם להסביר למה זה שתי מישורים שונים שאין כמעט קשר ביניהם.

שלום חבר יקר,

הסיפור שלי הוא קצת שונה משל אחרים.

אחרי גירושי הראשונים הגעתי לישיבה והחלטתי להתחרד.
חצי שנה אחרי זה כבר עברתי לגור קרוב לישיבה. - מאז ועד כמה שבועות אחרי החתונה לא היו לי שום נפילות.
זו היתה תקופת "היובש" הכי ארוכה אי פעם.
בעצם לא התחתנתי כדי להלחם בתאווה, אלא התחתנתי כי הגיע הזמן !

אלא, שכמה שבועות אחרי החתונה ימי החסד שמחלתי נתנה לי הסתיימו.
והמחלה הכתה שוב בחוזקה. מצאתי את עצמי חוזר לעשות את כל הדברים שה"טובים" שחשבתי ששכחתי מהם.
חיי הנישואין עם אשתי החדשה רק פמפמו עוד ועוד את התאווה.
כשאשתי חשבה שהיא ה"פת בסלו" שלי ושע"י זה שהיא תהיה יותר בשבילי זה רק ירחיק אותי מעבירות, היא לא ידעה שהיא בעצם עשתה רק את ההיפך !!!

איני יודע אם המושג "פת בסלו" לא נכון בעבור כולם או רק בעבורי, אבל אני בטוח שבעבורי המושג הזה לא רק שלא קיים, אלא הוא אף מגדיל את התאווה וגורם למחלתי לגדול ולגדול ולגדול !!!

היום אני יודע שמה שהיה ביני לבין אשתי בחדר השינה עד היום היה נטו תאווה - החרפת המחלה.
הספונסר שלי לימד אותי שאפשר להיות עם אשתי ולהשאיר את התאווה בחוץ !!!
היום אני חי עם אשתי חיי אהבה וחיבור נפלא ומשאיר את התאווה בחוץ.

בקרוב אצל  כולנו
בהצלחה

תודה רבה למשיבים, אשמח לקבל תגובות נוספות.

מכיון שהסיפור שלי אינו מתקרב לסיפורי הזוועה שמסתובבים פה.
על אף שיש לי אינטרנט פתוח וזמין תמיד, נפילותי בצפיה באתרים מכוערים מסתכמות ב5 - 10 פעמים בשנה.
אך מאונן אני די הרבה. וגם בזה פעמים רבות שהעניינים נכנסים לשליטה לתקופות יפות.

על כן שאלתי מה קורה אחרי החתונה. האם למי שאינו במצב קשה בתור בחור, החתונה יכולה לסייע.

ברוכים הבאים חבר יקר
וואי וואי, כמה שחשבתי כמוך..
בתור רווק אומר לך מנסיוני..
כל חיי הייתי בטוח שבתור רווק אי אפשר להפסיק לעולם את התאווה והאוננויות.. חשבתי שאולי וזה ייעלם לאחר החתונה
רדפתי במשך 7 שנים לחפש אישה כדי לפתור את בעיית התאווה!
היום לאחר חצי שנה של היכרות עם תכנית הצעדים, אני חי הרבה יותר בשלווה, אני זוכה לימי נקיות מה שלא זכיתי מימי חיי!
גיליתי שאפשר להפסיק את ההרגלים המגונים של מחלתי גם ללא אישה!
גיליתי שהרדיפה שלי להתחתן היא נטו בריחה! בריחה מהתמודדות! בריחה מהמציאות! 
אפשר לזכות בחיי שלווה, בחיי שפיות, בחיבור אמיתי לעצמי ולאלוקים, גם בתור רווקים וודאי שבתור נשואים
זו הבשורה, יש מפלט מהתאווה הארורה, בכל מצב ובכל זמן, רק שנרצה ונבין באמת שאנו בבעיה!
הישאר עימנו

יוחנן,

רציתי רק להוסיף שלמרות הסיפורים שקראת כאן וזיעזעו אותך (זה בסדר -  גם אותי), נראה לי שרוב החברים כאן לא הגיעו למחוזות אללו.
חשבתי שאני מקסימום "מכור-לייט" ולא צריך לעשות בשביל זה מאומה.
לאט לאט הבנתי שאין הבדל ביני לבין מכורים אחרים שהגיעו רחוק יותר, פרט להבדל אחד קטן והוא שאני עליתי על הרכבת כמה תחנות קודם לפני שהספקתי להגיע למה שהם הגיעו והאמת היא שאני עוד עלול להגיע ...

לפי נסיוני ונסיונם של חברי החתונה לא עושה טוב לאף מכור שיהיה (קל או כבד) טרם התחיל בתהליך ההחלמה.

בהצלחה

יוחנן היקר!
בוודאי שקורה.
לומדים לשקר לאישה בצורה מיקצועית, להסתיר ממנה מעשים, לחכות שהיא תצא מהבית [אם המחשב או הדבר שגורם לך... בבית] או לרצות לצאת מהבית [אם אין לך גישה לנט, ואתה רוצה ללכת לספרייה העירונית, וכמובן רישמית אתה "הולך ללמוד"]
בקיצור החיים נהפכים למערבולת של שקרים, ייסורי מצפון, [שנוספים על הקיימים] כעסים, מתחים ועוד שלל ירקות,
והתאווה? אל דאגה היא לא הולכת לשום מקום.
[נכתב על פי נסיוני ]
בברכה,
"נופל וקם"

שלום יוחנן,

החתונה לא עושה טוב למכור כיוון שהיא מקשה עליו את החיים להשיג תאוותיו. הרווקות זה מצב אידיאלי למכור שתמיד מחפש להיות לבד.

גם לי טרחו להגיד לפני שהתחלתי להפגש שחיי נישואין לא נותנים מענה לבעיה הזו (בשיחה עם אחד מרבותיי - הוא אמנם אמר זאת באופן מרומז כי לא דיברנו במפורש על התאווה אך שנינו ידענו למה הכוונה)

החלטתי כן להתחתן למרות שראיתי שאני עדיין חולה בזה (אמנם הייתי נקי תקופה סביב הפגישות והחתונה) לא חשבתי שזו סיבה לא להתחתן

אבל בתפילה ובקשה להקב"ה אמרתי :רבש"ע אני מאמין באמונה שלמה  שהצעד הזה (של החתונה) בא  ממקום טהור שבי
מתוך רצון להקים בית ולקיים מצוותך, אבל יש איזה איזה עניין אצלי לא פתור ואני לא יודע איך לפתור אני משאיר אותו לך.

אז עוד לא שמעתי על 12 הצעדים אבל עכשיו אני רואה ש\ה היה משהוא מעיין הצעד הראשון אבל חסר כי הייתי צריך למסור לו הכל.

 

אחרי התגובות של כל החברים כאן, ארשה לעצמי להוסיף משהו בקצרה.

ההבדל בין אדם רעב לבין אדם שמכור לאכילה הוא כמו ההבדל בין יום לבין לילה. האדם הרעב מחפש בסך הכל לאכול, ולכן פת בסלו תעזור לו. לעומתו, האדם המכור לאכילה לא מחפש בכלל לאכול, אלא שההתמכרות לקחה את הצורך ההגיוני של אדם באוכל והתלבשה עליו על מנת לעשות ממנו כח משחית והרסני. לאדם כזה, פת בסלו לא תעזור אלא תפריע. נכון שהוא לא יכול להפסיק לאכול, אבל יש לו בעיה בכל פעם שהוא יושב ליד הצלחת.

גם לי אין בעיה עם מין. הבעיה שלי היא ההתמכרות שלקחה כח רצון הגיוני והפכה אותו לשבוי בידיה כך שכיום כל תאווה היא מסוכנת לי. העובדה שהתחתנתי לא רק שלא עזרה לפתור את הבעיה אלא החמירה אותה מאוד כי התאווה מחפש את האסור ואת מה שקיים רק בדמיונות ובפנטזיות אז אחרי שמימשתי את האפשרות לקיים יחסים באופן קבוע, הגבול רק התרחק. ומה קרה כאשר הגבול התרחק? כמובן - חציתי אותו.

תודה לכולם עזרתם גם לי בתשובות.

כמכור 'מזויע' אכתוב שמנסיוני קורה, המון. להזכירכם, מצילתו מהחטא שייך בחוטא, מצילתו מהמחלה לא שייך אלא אם היא רופאה... וגם אז רפואתו מרופא כל בשר בלבד.

תודה רבה לכולם!

סוד, וכיצד נבחין בין הרעב למכור?

מבקש סליחתכם אם שאלה זו נשאלה כאן פעמים רבות.

בתקופות של שקיעות בלימוד תורה, אני מחזיק עצמי לא רע.

כיום אני נקי (כלשונם של החברים כאן..) כמעט חודשיים, בלי השיטות המוצעות כאן, (ואין הכוונה להפחית בערכם).

וואאו!! לא קראתי את זה לפני שפתחתי את הפוסא בענין השקרים!

אחר בקשת המחילה, אכתוב כאן משהו קצת שונה מאחרים.
אצלי החתונה פתרה את אחד הקשיים הגדולים בחיי, והוא הבדידות. עבודה אינטנסיבית על הזוגיות נוגעת בהרבה מאוד פגמים שמובילים לתאווה. לכן אני יכול לומר שבשנים הראשונות לאחר החתונה עוקצה של ההתמכרות קהה מאוד.
לצערי לאחר כמה שנים קרו משברים אחרים בחיי, ודפוס ההתמכרות חזר להציק מאוד.
בקיצור, כמו שאומרים כאן שוב ושוב. התאווה אינה הבעיה אלא הפתרון - פתרון שהנפש מסגלת למצוקות שלה. במידה והחתונה מטפלת במצוקות האלה - היא מקלה על ההתמכרות (ולא בגלל שהיא אפשרת את מימוש היצר בהיתר). במידה והחתונה משאירה אותך אותו אדם אגואיסט, בודד, מרוכז בעצמו ומלא כעסים - ההתמכרות לא תשכך ואולי אפילו תתחזק, כי עכשיו הלחצים שעמם הנפש צריכה להתמודד גדולים יותר.

אכן שאלה קשה. בתור התחלה תעבור על 20 השאלות המופיעות בשאלון של ההתמכרות (הוא מופיע בתווית "קולות של החלמה").