בתפילת שחרית אנחנו מסיימים ברכת ק"ש הראשונה "ברוך אתה ה' יוצר המאורות" ומיד מתחילים בברכה שניה "אהבה רבה אהבתנו" (או "אהבת עולם". איש איש ונוסחתו).

מה הקשר בין הדברים? מיקריות? יתכן, אך אני מאמין שמעבר למה שאכתוב כאן ישנם המון כוונות נסתרות ונשגבות מבינתי. (ככל שאר חלקי התפילה)

אני, במשך שנים רבות ראיתי רק חושך. מצוקה. לא ראיתי שום אור.  ושנאתי את עצמי. שנאתי את מעשי. והייתי בטוח שגם הבורא שונא אותי בשל "חטאי" המרובים.

עד שריחם עלי ה' והכריז "הגיע זמן גאולתך". תוך כדי חיפוש בלתי ניתן לשליטה באינטרנט אחר חומר נוסף, "גוגל" הציג לי, בדרך פלא, לגמרי לא ברור מאליו, "אתרא קדישא הדין".

ואז נדלק האור. אז ראיתי שיש דרך אחרת ואפשר להשתמש בפתח מילוט לשעת חירום. ואז גם חשתי את אהבתו אלי. 

אכן כי כן "ברוך אתה ה' יוצר המאורות - אהבה רבה"

תודה לך אבא שבשמים על כך.

תבורך
צריך לדעת להמשיך את האורות שהשם נותן לצעדים

זה נשמע הזוי, גם לי קרה אותו הדבר, תוך כדי חיפוש אתרי פורנו בגוגל, יד אלוה-ים בוחשת, ובין התוצאות מתגלה אתר שלא מציע תאווה, הוא מציע לקחת ממני את התאווה.

"מתנת" היקר!
איזה כיף לשמוע את הדיבורים האופטימיים ומלאי התקווה, רואים שאור התוכנית מתחיל לקרון עליך,
עלה והצלח!!!!

תודה מאנו וקם.
במחשבה שניה שמתי לב שגם בתוך הגהינום אהבתו הייתה קיימת.

אודה ולא אבוש. פעם ראשונה (פעמים ראשונות?) שביקרתי כאן חשבתי לעצמי: "יו, תראה איך הם הגיעו למקומות שאני רק חלמתי עליהם ונמנעתי מחמת הבושה/הפחד מחשיפה/הפחד מעונשי שמיים". באיזשהוא מקום פיתחתי "קנאה" כלפיהם.

"ברוך אתה ה' יוצר המאורות - אהבה רבה" גם בתוך החושך. תודה לך אבא יקר שריחמת עלי ונטעת בי את החששות והפחדים הללו. ולא איפשרת לי "להתענג" כאשר ליבי חפץ.

יוצר אור ובורא חושך - אהבה רבה