בסייעתא דשמיא 34 ימים הייתי נקי, עד היום.
נתתי חופש לעיניים ופעלתי על התאווה כדי שתתעורר חזק עד שתתגבר על השכל הישר ותפיל אותו.
לצערי, גם אחרי הנפילה כבר לא כואב לי כמו שהיה כואב אחרי הנפילה הקודמת (אחרי חודש וחצי של נקיות) או זו שלפניה.
מבקש מכבודכם המשתתפים הנעלים, עצות טובות איך להתחזק ולא להרגיש שזה נהיה דפוס התנהגות קבוע, תקופה של חודש/ חודשיים של נקיון ואז נפילה ועוד הפעם נקיות וחוזר חלילה שזה גורם להחמרת המצב ולקושי לקבל על עצמי עוד הפעם תקופה של נקיות.
נ.ב. חוברת 12 הצעדים הורדה ואני מחפש עצות לשיפור הרצון להתחיל מחדש עם ההרגשה שנכתבה לעיל.

מצטער לשמוע
נחכה לותיקים שיעזרו לך (וגם לי)

אותי לימדו לא להמתין לרצון שיגיע אלא להתחיל בפעולות. אחרי המעשים נמשכים הלבבות.

כך לימדו אותי לפעול לא רק לגבי התכנית בכללותה אלא לגבי כל פרט בה. הרבה פעמים יש מצבים שבהם אני רוצה להמתין לרגש שיגיע אבל כעת אני יודע שזאת מלכודת עבורי. הפעולות הן שיצילו אותי, לא הרצון והרגש (שהיה לי המון שנים ולא הועיל לי במאום).

הקטן הגדול, בהצלחה בביצוע הפעולות! אנו איתך!

סוד, תודה רבה על החיזוק בעז"ה נעשה ונצליח