הלילה הייתי לבבד בחדר, היה לי מחשב עם אינטרנט פתוח.
התחלתי את הלילה בגלישה בפורום.
המשכתי באתרי חדשות וטכנולוגיה.
עברתי לסיפורי מדע בדיוני ופנטזיה.
נתקלתי בסיפור שמכיל רמיזות מיניות.
התעלמתי מהם והמשכתי לקרוא.
או – ליתר דיוק, רימיתי את עצמי לחשוב שאני מתעלם מהם.
באמצע הסיפור כבר בערה בי התאווה.
חשבתי לזרוק לזבל את כל התכנית, לעבור לאתרי זימה מפורשים ולחגוג.
ידעתי שאני הולך אח"כ לשתף בכל מה שאני עושה עכשיו, אולי זה מה שהציל אותי.
גמרתי לקרוא את הסיפור, עברתי לסיפורים אחרים.
בחסד ה', בסיפורים האחרים לא הייתה תאווה.
ההתקפה נרגעה מעט.
אני מתחנן בפני ה':
אנא, תן בי נכונות לוותר על התאווה.
אני לא רוצה להתאוות. אני לא מסוגל לוותר.
אני חסר אונים.
(לא רציתי לפרסם את זה בפורום, חשבתי להסתפק בשיתוף חבר. לכן אני מפרסם)