בס"ד
אינאונימי ומשוש חיי היקרים!
"פחד הנטישה" שאתם מדברים עליו...
מקווה מאוד שזה לא אצלנו בפורום...
כי פה (למרות שלא נפגשנו...) נראה שיש קשרי ידידות וחברות חזקים
גם אם נפגשים ומדברים כל יום (אלא "רק" מגיבים להודעות)
במקומות אחרים הרי איני יכול בכלל לספר על "הבעיה שלי"
בטח ובטח לא אספר ש"נפלתי"...
גם אם אספר, לא נראה שיש מי שיקשיב, שיבין, שייתן תמיכה נכונה...
לכן כאן בפורום הזה מצאתי חברות ושותפות לדרך
אוהב כאן את כולם וממש לא רוצה "לאבד" כאן חברים... :-\

אכן כאן זה סיפור אחר. גיליתי שהפחד הזה נובע אצלי מחוסר כנות, ומנסיון להציג את עצמי כמו משהו שאני יודע שזה לא אני...
החיים כפולים ומפוחדים.
כאן, וכמו שיש לי חבר מהחיים שאני פתוח איתו בנושא, אין את הפחד הזה, כי הסוד הכי נורא שלי הוא כבר לא סוד.

הפחד אצלי ממשיך לבעבע גם כאשר נחשפתי פעמים רבות כאן בפורום וגם בפני אנשים אחרים בחיים שלי.
כל פעם שאני נופל, כל פעם שיש מעידה, ואני מחפש לכסות עליה, לא משנה אם כבר בעבר סיפרתי על הנפילות שלי וגם אמרתי שעדיין לא השתחררתי מהתאווה למין,
אחרי כל נפילה, יש תחושה של ריחוק.
בנוסף, הצלחתי לגלות על עצמי, שגם אחרי שסיפרתי על הנפילה שלי, יש לי פחד נוראי, האם החברים באמת ישארו איתי גם לאחר הנפילה כמו שהייתי לפניה,
או, האם אני מוכן לקבל את עצמי, עוד הפעם, המלחמה לא נגמרת לעולם. זה לפחות מה שאני מרגיש...

עכשיו אני נזכר שבאמת נטשתי כבר את הפורום לכמה חודשים, עד לפני כ40 יום, וזה אחרי נפילה. פחדתי להיחשף כמי שנפל, אז נעלמתי.
אבל אני בטוח שאם הייתי מצהיר על נפילה הייתי מרגיש יותר בטוח.

נ.ב. טוב שמדברים מה שמרגישים, בשביל זה נועד האשכול הזה.

זאת בדיוק הנקודה, גם לאחר שאני מצהיר שנפלתי, אני מרגיש מפוחד וחושש ממה שההצהרה שלי גרמה או לא גרמה והכל נמצא בראש שלי...

בס"ד
או קי (או בלעז ok)
שכנעתם אותי לדבר על עוד פחד שלי...
הפחד מכך שכבר כמה פעמים אני "בודק את גבולות החסימה שלי"
והניסיון שלי מראה בדרך כלל שכשמתחילים עם זה הנפילה קרובה
ממש ממש פוחד מנפילה פוחד מלמחוק 45 יום נפלאים
פוחד כמו שאמרתם מהתגובות (בראש שלי) בפורום

ואני מפחד מהבוס שיגיע עוד רגע ויגלה שמה שהוא ביקש שאסיים לפני שבועייים ושבוע שעבר שאל אותי איך התקדמתי יבחין שזה עדיין ממתין בסבלנות עד שאסיים עם הפורום היקר והחביב.

ומה תהיה הבעיה אם הוא יגלה זאת? אפשרות הגלישה היחידי תפסק! (דרך אגב גם המשכורת תצטמצם ומנהל הבנק יפסיק להיות כ"כ אדיב כלפי השיקים שאני רושם בטונות ואני יהיה משועמם טיכו מבלי שום דבר למלאות את זמני שיתפנה בפתע-פתאום אבל זה רק בדרך אגב. העיקר הוא, כמובן, פורומינו היקר והחביב)

אני מפחד שמה שאתה מתאר עלול לקרות 
אבל אם אמסור גם את הפחד הזה לאלוקים אני בטוח שהוא יסדר את הכל...

מה דעתכם על הפחד החדש שצץ לי פתאום מאי-שם?

ישנם באתר זה למעלה מ-800 חברים רשומים.

מה יקרה עם "רבע" (כן, שמעתם טוב, רק רבע) מתוכם יחליטו להצטרף לקבוצה הטלפונית? יהיו לנו  200 משתתפים! הרי אז גם אם נשלש את זמנה לא יהיה מספיק זמן לסבב ההצהרות הראשון! שלא לדבר על שיתופים.

מה יהיה? מפחיד. לא?

מתנת ניקיון,
לדעתי, אפשר יהיה במצב שתיארת לעיל, לחלק את הקבוצות לקטנות יותר, לא חובה לדבר תמיד עם אותם ספונסרים ומדריכים, יש מספיק אנשים שאפשר להתחבר אליהם,
למרות, שהפחד שלך, באמת מפחיד גם אותי לפעמים, וגורם לי לקחת החלטות שגויות שסותמות לי את הדרך אל ההצלחה הטובה,
האם יהיה לי זמן להגיד את דבריי, או שמא אצטרך לפנות את מקומי לאדם אחר, הרי יש כל כך הרבה אנשים עם בעיות כמו שלי שרוצים להתבטא,...

תסלח לי חברי, מנסיוני מקור הפחד הזה הוא ריכוז עצמי. אנוכיות טהורה... חשיבה על צרכי האישיים. ולא על אף אדם זולתי. אני מכיר את הנושא באופן אישי, זכיתי להיות החבר השלישי שהצטרף לקבוצה במרכז טיפולי לתוכנית המופלאה הזו, היו אז בערך כ 15 חברים מחלימים בכל ישראל. (רובם דוברי אנגלית)

היו חברים שחששם היה דומה, מה יהיה, מצד אחד מי יבוא אלינו, מצד שני שלא יבואו יותר מדי... אני חשתי אחרת, בדמיוני ראיתי את האפשרות למצב היום - למעלה ממאתיים חברים קבועים ברחבי הארץ. (וזה לא אפילו אחוז מהפונציאל האמיתי שלנו) שאלתי את החבר שביקש להיות 'עם יד על הדופק' - כיצד היית רוצה שינהגו אילו אתה היית מבין למאתיים המצטרפים החדשים... היית רוצה להתבטא או שמישהו יחשוב שאתה חולק על זמנו...

ולגופם של דברים, לדעתי מה שקרה בפועל ב SA הוא מה שיקרה בס"ד כנראה גם כאן, יפתחו עוד קבוצות במקביל ובשעות אחרות. בעזרת הבורא הטוב והכל יכול, כשיבואו לא רבע מהנרשמים הקיימים, אלא עוד מאות ואלפי חברים חדשים, מכורים שזועקים לעזרה ולא יודעים שהיא קיימת.

אתה תראה. זה יקרה. לבנתיים יש לנו עבודה לעשות - להיות נקיים. היום.

אברכך שתשאר כאן ותוכל להנחות אחת מהן.

אסירותודה, דיברת אלי?

משוש, לא. נתכוונתי למתנת. שוחחתי עימו לפני שהגבתי כאן. חשוב לי להדגיש שזו לא היתה 'הטפת מוסר', איני מוסמך לכך. לימדו אותי שחשוב לקרוא לדברים בשמם. לזהות את מקור התחושות על מנת שיהא ניתן לפעול שם באופן מחלים.

למשוש.

כן. אסירות הסביר לי בטלפון לפני תגובתו כאן. עוד משהו שההחלמה הנפלאה עושה לאנשים.

אסירות.

במחשבה שניה גם פחד מפתרון חלוקת הקבוצה נגועה אצלי בריכוז עצמי גבוה ביותר. אני רוצה שתהיה קבוצה עם מספר רב ביותר של חברים שישמעו אותי מצהיר. אם לצורך העניין אאלץ להקשיב גם להצהרותהם אעשה זאת ללא ברירה אך בתנאי שבסופו של דבר הם יתפנו לשמוע אותי ואת "חוכמתי" (במרכאות)


מי יתן יום יבא והתוכנית תפעל גם עלי.

מתנת. זו גאווה. הרצון לערך עצמי ותשומת לב. ככל ששומעים אותי יתר אני נחשב יותר...