בס"ד                                     

גם בימינו יש ניסים. זו עובדה, אחלוק איתכם אחד כזה, שקרה לי היום. לאבא שלי היה היום יום הולדת. התקשרתי כדי לברכו. אין לי מושג מה נחת עליו, אבל הוא פותח כך: אתה צריך להתקשר אלי? אני צריך להתקשר אליך ולבקש ממך ברכה...

אתה מזכה הרבים, נאמר עליך 'כפי תהיה' - למי שלא יודע זה מה שהבטיח ה' לירמיהו אם יטריח עצמו עליהם להחזירם למוטב ולהוציא יקר מזולל, כפי תהיה - מה שתגזר ותאמר, יתקיים... התברווזתי. הו אה, הלם. מלמלתי משהו על זה שה' עשה לי חסד... והוא בשלו, מה אתה מתפלא? אמר לי, זאת האמת.

המילים הבאות שלו הציפו את עיני בדמעות, הוא מספר לי כך, אתה זוכר שאני מתפלל יחד עם  הרב פלוני אלמוני - אחד מגדולי המחזירים בתשובה בדורנו – כל ליל ראש השנה אני ניגש אליו שיברך אותי, הוא 'מזכה הרבים', אין מישהו יותר טוב ממנו לברכות. זה גם מה שאתה עושה - - -

גמר עלי, האיש לא החמיא לי מעולם. ההפך. הוא יודע מי אני ומה הם מעללי בעבר ומעשי כיום, בכל שיחת טלפון הוא טוען בלהט באוזני שזה בזבוז זמן, אנחנו חוטאים, ודי כבר עם המחלות של המאה ועשרים... וברגעים של חרדה כלכלית הוא דורש שאדרוש תשלום עבור ייעוץ... אתה צריך לדאוג לעתיד שלך ושל ילדיך...

אני לא זוכר שהוא היה מרוצה ממני אי פעם, בלי סוף ניסיתי לסחוט ממנו מחמאות, וללא הועיל, סיפרתי לו על הלימוד המקסים עם החברותא, הוא שאל מה עם מוסר... שיש לי סיפוק מהעבודה, היה עדיף שתהיה משהו אחר...

כשחסכתי כסף, הוא אמר לי שזה לא יספיק, צריך 'להדק את החגורה' עוד...שנים הוא 'חפר' לי שאני הורס לעצמי את הבריאות עם הסיגריות, כשהפסקתי לפני שנתיים עשרה חודשים ואחד עשר ימים (כן אני סופר, תעשנו אתם 15 שנה מינימום קופסת טיים ליום, ותפסיקו...) אחרי חודש ספרתי לו, תגובתו היתה, אה, יפה.

ללפת יש יותר רגש ממנו. ואם הוא 'נוזל' סימן הוא שהקרחון בנשמתי נמס. תדה לך אבאל'ה שהמסת אותו. הספונסר שלי קורא לרגעים כאלה – חיוך מאבאל'ה.

תודה לך אבא שחייכת אלי.

בס"ד
אסירותודה יקר!
כשאתה אומר אבאל'ה כוונתך לזה שלמעלה או זה שכאן
כי נראה ששניהם חייכו אליך באותו זמן...

דרך אגב מתי אתה "מקבל קהל לברכות"?  ???
אפשר לקנות גלימה ולעשות מזה עסק שמגלגל מליונים...
ואם תרצה משב"ק כבר נמצא כמה מתנדבים...

כוונתי לשניהם, וכדי לא לפצוח בקמפיין ההשקה של 'המברך' לא קראתי לזה אבאבות...
ביחס למתנדבים, נראה  שכדאי שישלמו לי על זה...

אסירות! אתה ענק!

שנתיים עשרה חודשים אחד-עשר יום? + שבע שנים ..... (לא זוכר את הפרטים המדוייקים!)

וגם... המסת את הקרחון!!! את שני הקרחונים. שבך ושבו!!

כאלו שפע חיוכים! תוכל לתרום גם לי משהו?

חברים יקרים ואסירותודה היקר עוד יותר.
לפעמים אנחנו שמים אישיות לפני העקרונות, למשל (לא להסמיק, חבר יקר) - אדם שנכנס לפורום שלנו עם תקופת נקיות תובנות ועולם רגשי עשיר וכנה שלא יכלנו לדמיין בכלל, ואז אנחנו קצת מאדירים אותו, נותנים לו מקום של כבוד ובכך גם מרחיקים אותנו מאיתנו...וממילא לא שמים לב לרגישות, לכאב ולאנושיות...

אסירותודה, חבר יקר. הדברים שכתבת נגעו לליבי. שמתי לב לכאב שלא הבעת, לתחושת הפגיעות והבדידות שצפה לה מאי שם, למרות צעדי התשע ולמרות ביטול תחושת האשמה שנגרמת בעקבותיהם, שמתי לב לגאווה הסמויה, גאווה של ילד בכך שאבא שלו סוף סוף מאשר את מה שהוא עושה, אחרי כל כך הרבה שנים, ועוד שמה שהוא עושה הוא מטורף מבחינת עולמו של האבא, שמתי לב שהיה שם משהו, במחמאה הזו, שנתן לך הרבה יותר ממה שאני יכול לדמיין או להכיל.
חבר יקר, מתרגש אתך ובשבילך, מקווה שהקב"ה יסייע לך ולאבא שלך להבין זה את עולמו של זה ביתר פתיחות והערכה.
לסיום, אני מבקש ממך דבר אחד - תתן לזה להציף אותך. אל תברח מהרגש הזה, מהצמרמורת הזו שעוברת בגו כשמישהו אומר לי משהו שהוא באמת משמעותי לי. תן לה נפח, ואולי, באמצעותה תצליח להמיס כמה גושים שאין לך מושג כמה שנים הם צברו...

אוהבים אותך
נתן

ה' יברכך אסירות
אמרתי לך.. ההחלמה שלך משפיעה טוב עליך ולא פחות מכך עלינו
הניסים שאתה מזכיר הם כמגדל אור עבורנו, כך אנו רואים שדרך הצעדים אכן חזקה ומדהימה
ריגשת אותי
אוהבים

בס"ד
לנתן היקר!
(אל תיקח את זה אישית - כי צריך לשים עקרונות לפני האישיות  )
אבל באמת דבריך הנכונים נגעו בי
יישר כחך על רגישות מיוחדת
שמתי לב לדברים שכתבת אך לא הייתי מצליח להביע אותם כך...

איזה כיף.

הנסיון שלי עם ההורים שלי שונה מאוד. עם אמא שלי היה לי מאז ומעולם קשר פתוח וזורם, עד כדי כך שזה הפריע לנו בזוגיות אחרי החתונה. עם אבא שלי אמנם לא היו זיקוקים אבל היה שלום קר. לא חיפשתי מעולם יותר מכך ולא ביקשתי ממנו שיתן לי חום ואהבה. מה שקיבלתי היה בסדר גמור עבורי (לפחות כך חשבתי עד שהגעתי לטיפול פסיכולוגי).

כבר תקופה שאני מעוניין לספר להורים שלי על ההתמכרות. אני יכול לדמיין כמה טוב זה יעשה לי (ואולי גם לאבא שלי, אבל זה לא עניני). לא כדי שהוא יחשוב שאני מזכה מישהו אלא כדי לסיים משהו בלתי פתור בתוך עצמי.

אני מנסה לפעמים להבין מה לעזאזל זה חסר לי, אבל כנראה שזה בכל זאת חסר לי.

תודה רבה לכולכם. אין לכם מושג כמה החום הנובע מכם מועיל להמסת 'קרחוני', ולנתן היקר, גאווה סמויה? היא גלויה. אני זועק זאת קבל עם ועולם. מילה טובה ממי שחיכית לו כל ימיך שווה לאין ערוך מכל המילים שנאמרו ויאמרו, הרבה יותר כיף לקבלה ממי שאיני רגיל לקבל זאת משם.

אמר לי פעם איש מקצוע שהקשר שלנו עם האבא הביולוגי שלנו יקבע את מהות הקשר עם אבינו למעלה... הרי כקטנים בגיל התייחסנו לאבא שלנו הביולוגי כאלוקים שלנו... ראית פעם ילד בן שלוש זועק לחברו, 'אני אקרא לאבשלי'?

בורכתי, אני יכול היום לזעוק לכל מי שיתעסק איתי. הזהר. אני אקרא לאבשלי.

אחרי יותר מ 72 שעות אני יכול לומר שהאסימונים ממשיכים ליפול אצלי, התגובה הראשונה היה חסרה משהו, זו לא רק ההערכה שלו כלפי, גם לא ההגנה שפתאום חשתי שאמצא בזרועותיו החסונות, כרגע נראה לי שמשהו בחומות ביננו נסדק, היתה שם קירבה מעבר למילים, מעל לזמן, זרזיף של אנושיות רגישה שלא ידעתי שקיימת בו,

אני לא מפסיק לחשוב על השיחה הזו, הודיתי לו על שוב הדברים, והוא נבוך משהו אמר, אה, כן נדבר..

אנחנו נדבר. אין סיכוי שלא.

אסירות יקירי,

נגעת בעצב החשוף בנישמתי.
גם אני סבלתי וסובל מאוד מאבא שבעיקר זכר להעביר ביקורת. כשזה הגיע לחיזוק הערך העצמי שלי הוא עשה את זה ביד קמוצה וברמזים מעודנים...

גם אני מוצא את עצמי מתרפק בערגה על אותם פעמים שהוא ״פישל״ ויצא לו כזה פירגון. אני זוכר את כל הפעמים שזה קרה. איפה היינו, איזו הבעת פנים היתה לו באותו רגע, ואיך אני הגבתי בנבוכות.

סהדי במרומים שכל ימי עשיתי הכל כדי למצוא חן בעיניו ולזכות בשבח או חצי. סהדי במרומים שכל מאמצי בנידון עלו בתוהו ועשו אותי חולה מאוד.

אני לא כועס על אבא שלי, הוא גדל בבית עם אבא קר בעל ציפיות גבוהות מהסביבה, אבא שלי לא למד מעולם איך מפרגנים.

אני נשבעתי לשבור את המסורת הקלוקלת הזו ואני משתדל לתת לבניי דוגמא אישית איך מחזקים את הערך העצמי. אבל עד שאני לא אתגבר על המחלה שלי אני לא אוכל לעשות את זה כמו שצריך.

האם יש סיכוי שאי פעם אני אצליח להתנתק מהצורך לסחוט חיזוקים תדמיתיים מאבא שלי?

moved כתב on 03 דצמ' 2012 07:57:

בס"ד
זה לא רק אתה כולנו זקוקים לחיזוקים לפעמים זה מילות חיזוק לפעמים זה אהבה של מבט, חיבוק אוהב, נשיקה... מבט או כל מיני דרכים שמביעות הכלה אהבה וקבלה
אז קבל זאת מאיתנו
אנחנו אוהבים אותך...

יש סיכוי... לאחר 120.....

כל עוד נשימתינו באפינו אנו זקוקים לכך ואם לא קיבלנו זאת בדרכים קונבנציונליות חיפשנו זאת באתרים מאתרים שונים.... עד שמצאנו זאת כאן. באתרא קדישא הדין.

גם היום שוחחתי עם אבא שלי (מה חשבתם, אני הולך לסחוט את הלימון הזה עד תום.)  מה את מתפלא הוא אמר לי, אתה עושה 'דברים נשגבים'... ומיד קלקל, ככל שתהיה רוחני יותר אתה גם תצליח יותר - משמע יש לך עוד לאן להתקדם... אמן.

אתפלל לאבאל'ה שבשמיים - עזור לי בבקשה להתקדם גם בהבנה שאבשלי מקסים, אבל שום מילה טובה או לא, כזו או אחרת לא תוסיף 'לאני' האמיתי שלי. נחמד. נעים. לא ערך.

בזכות שיחה זו ראיתי את תגובותיכם החמות מיאני ומתנת, תודה. ולעובד היקר, יש סיכוי שזה יתרחש גם אצלך? לא יודע. אני יודע שגם אצלי לא היה שום סיכוי. אם תכיר את האיש תאמין שניסים קורים. גם בימינו. גם אצלך. אמן.

אסירות חברי האהוב,

הפסקתי לצפות לשנות אחרים. היום אני מנסה לשנות את עצמי. מייחל ומקווה להפנים את המסר המדהים שלך:

"אתפלל לאבאל'ה שבשמיים - עזור לי בבקשה להתקדם גם בהבנה שאבשלי מקסים, אבל שום מילה טובה או לא, כזו או אחרת לא תוסיף 'לאני' האמיתי שלי. נחמד. נעים. לא ערך. "

את הערך אני צריך לרכוש לבד.