היום, כ"ו בכסלו, הוא יום מרגש עבורי. אני לא אדם רגשן ולא זכור לי מתי התרגשתי לאחרונה מתאריך כזה או אחר. יום הולדתי הוא לא תאריך מרגש מידי, ולעתים הוא גם מדכא. הנה חלפה עוד שנה ואני עדיין תקוע בתוך ההרגשה של החיים הדוהרים לתוך הלא-כלום, בזמן שאני עומד וצועק: תעצרו את העולם, אני רוצה לרדת!. אבל כ"ו בכסלו הוא אחר. זהו היום בו אני מציין שנה לנקיות, למפוכחות ולשפיות. אם כל יום נקי הוא חסד אלוקים לגמרי לא מובן מאליו, מה יש לי לומר על שנה שלימה? 354 ימים שמצטרפים יחדיו לשנה שלימה זהו נס ופלא עצום שאין לי שום הסבר עבורו בשכלי.

זה זמן לחשבון נפש, זמן לראות מהיכן הגעתי ולאן אינני רוצה לחזור, זמן לבדוק עד כמה אני מחוייב להמשך ההתפתחות הרוחנית ולהתקדמות בצעדים וגם זמן לבדוק מה בדיוק היה לנו כאן.

נכון, זהו יום מרגש עבורי באופן אישי, ואני מבין גם את ההתרגשות של רבים מחבריי איתם אני צועד ביחד בדרך ההחלמה, כיון ששנת נקיות של כל אדם היא הוכחה לכך שהתכנית עובדת ויש דרך להפסיק את ההתמכרות הכפייתית. רצה ה' ובחסדו הגדול הוא הוביל אותי לשמור עיניך בדיוק ברגע הנכון כאשר הפורום והקבוצות הוקמו והחלו להתעורר לחיים, מה שהוביל אותי להיות הראשון (מתוך רבים רבים שיבואו בעז"ה בקרוב) בין חברי האתר המשלים שנה נקיה. לכן אני מבין היטב שיש כאן יותר מאשר סתם שנה, ומדובר בסמל לכך שהתכנית עובדת ופועלת, מה שנותן כח ותקווה לחברים אחרים.

ובכל זאת, למטבע יש צד שני שאולי הוא הצד הראשון והחשוב באמת. אכן, שנה נקייה, מאורע חשוב - אבל הנקיות איננה שלי. מדובר במתנה שקיבלתי, וגם היא נמצאת אצלי על תנאי. רק טיפש יתפאר במתנה שקיבל, כאילו היה הוא זה שעבד קשה להשיג אותה. אב אוהב מעניק לבנו מתנה יקרת ערך והוא גורם לו שמחה רבה ללא ספק, אבל המתנה נותרת מתנה. כך בכל מתנה, והרבה יותר מכך במתנה הניתנת על תנאי ועלולה להילקח בכל רגע. שמחה על המתנה יש, אך גאווה תהיה טפשית ואף מסוכנת.

כן, הגעתי לקבוצות וצעדתי בצעדים. האם זה מה שמשאיר אותי נקי? לא ולא. אלוקים משאיר אותי נקי בכוחו הגדול ולא בכוחי. וזה בפירוש לא מובן מאליו כלל וכלל. הוא מחליט להעניק לי את המתנה של הנקיות היום ואני מודה לו על כך, שמח מאוד, אך משתדל לזכור שמדובר במתנה. וכדי שהמתנה הזאת תישאר שלי, יש תנאי ברור מוצמד לאריזת המתנה ולסרט הצבעוני: תן אותה לאחרים. (זה לא התנאי היחיד אבל זהו תנאי מפורש. יש כמובן את הכניעה, השתתפות בקבוצות ועוד, אבל הם נושא אחר לזמן אחר).

חברים יקרים ואהובים, אני חולה ומכור לתאווה, אבל במהותה המחלה שלי היא מחלת הריכוז העצמי. באם אאמין לעצמי ולחבריי על כך שאני עשיתי את הנס הזה - הרי במהרה אחזור לשחק את תפקידו של אלוקים וזוהי רק שאלה של זמן עד שאשוב להשתמש בתאווה. העובדות הן עובדות ואין מה להתכחש עליהן אלא יש להודות עליהן לה', והעובדות הן שאני נקי שנה וזה דבר נפלא. אבל הפרשנות לדברים יכולה להיות הרסנית עבורי. הפרשנות היחידה האפשרית היא שקרה לי נס ועליו אני צריך להודות לה' ולבקש שוב ושוב שאזכה להיות ראוי לנס יום אחד נוסף.

תודה ה' על כל מה שעשית עבורי, הן במחלה והן בהחלמה, הכל חסד אלוקים - לגמרי לא מובן מאליו.

זכיתי להכירך רק לאחר כחצי שנת נקיונך ואני מודה לה' על מתנתך...

מזל-טוב. ותבורך במירב הברכות על שנת נקיונך!

מזל טוב סוד הכניעה! המתנה שלך היא גם שלנו.

מה שאני לומד ממך זה שמי שנצמד לאבא מקבל ממנו את מה שהוא לא יכול להשיג בעצמו.

ברכות ידידי היקר.

גם עבורי יש כאן סגירת מעגל מסוימת, אני עוד זוכר את ההתרגשות הגדולה מה-90 יום שלך...

כמו שכתבו, המתנה שלך היא מתנה של אנשים רבים, ואין לי ספק שבתהליך ההחלמה שאני עובר יש לך חלק משמעותי מאד. לא נראה לי שהייתי מצליח להתחבר לפורום בלי הפוסטים האיכותיים שלך, וההתכתבויות המרתקות שלנו.

אני מאחל לך חיים מאושרים.

אוהב אותך מאוד

מזל טוב סוד!
אני רוצה להודות לך בהזדמנות זו על ההבנה שבלי הצעדים אני עתיד להתגלגל עוד כמה פעמים עד שאכנע...
ונכנעתי, בזכותך.
לשמחת השנה שלך, תוסיף 37 ימים נקיים שיש לי לראשונה מאז שהתחלתי לנסות להיגמל.
ממש תודה!
אינאונימי

בוקר טוב "סוד"
מצתרף לברכות על שנה נקיה
ובטח ובטח על הפעילות הענפה שלך בפורום

דבר אחד אשמח להסבר כי אני קצת מבולבל
הרי התורה מאמינה גדולה בחלקו של האדם בגורלו
ואולי אפילו כל המהות של התורה היא בצעדים שהאדם בוחר בבחירה חופשית

אז מדוע כשזה קורה
כמו במקרה שלך
אתה נוטה להמעיט בערך של מעשייך
ולהאדיר את כוחו של השם

השם הוא גדול וזה עובדה בשבילך
אלוהים תמיד היה שם לידך
גם שנפלת
אבל רק אישיותך הגדולה
הצליחה  לבצע מהפך כזה

הקרדיט לאלהים תמיד שם

במקרה שלי
כמו שלקחתי על עצמי את האשמה ואת ההבנה שאני חולה
אקח על עצמי גם את ההצלחה אם אבריא
וזה שהשם מלווה אותי .לא קשור

או אולי אני טועה
אשמח להסבר

מזל טוב
ידידי היקר
חזרתי מהגלות שנכפתה עלי
כדי לומר לך תודה
והגם שאנו אמונים על "להעמיד עקרונות לפני האשיות"
אתה שליח נפלא להאיר נפשות העשוקים,
וחזקה שליח עושה שליחותו,
אז תודה חבר על הדרך והסבלנות,
ואברכך שנזכה לצעוד בששלוה ונקיון
כל יום "רק להיום" לכל החיים.
אמן
אוהבך
מוטי

מוטי!!
ברוכים השבים
איזה כיף לראות ממך הודעה :D

סוד הכניעה, תודה רבה!
הסיפור שלך מאוד מאוד מחזק אותי, הוא מראה לי שבאמת יש דרך החוצה.
בנוסף אני מודה לך על כל העבודה שלך פה בפורום ובקבוצות וכל העזרה לכולם, פשוט תודה!
שנזכה כולנו לעוד יום אחד נקי ומלא בהחלמה!


Rondo כתב on 11 דצמ' 2012 07:07:

כפי שכתוב בספר הלבן, לא ניתן להגיע לנקיות והחלמה לבד.
כל המהות של ההחלמה היא כניעה, אנחנו נכנעים, אין בכוחנו להתגבר לבד. ניסינו זאת מאות פעמים. אם זה היה אפשרי, היינו בורחים משם כבר מזמן, ברגע הראשון שהרגשנו שזה לא טוב. "אין האסור מתיר עצמו מבית האסורים", כוחנו אזל ונגמר, אנחנו מכוסים מעל הראש בתאווה. ההתנהגויות שלנו כולם, שיקול הדעת שלנו, הכל מונע מהתאווה. לכן איך אנחנו יכולים לצאת? זה פשוט לא אפשרי. כמו הסיפור הידוע, אנחנו נפלנו לבור עמוק וחשוך, נאחזנו בענף וכוחנו אזל. אם נתאמץ עוד, זה לא יעזור, ניפול עוד שנייה. מה נשאר לנו לעשות? רק להתפלל לה', להיכנע. להגיד באופן חד משמעי-
"אנו מודים שאנו חסרי אונים מול התאווה (ומול עצמנו), אבדה לנו השליטה על חיינו".
אנחנו צרכים לעזוב את כל הדברים החיצוניים. אם נחשוב שאנחנו יכולים גם להיכנע וגם לנסות להאבק לבד, הרי ניפול שוב.
כוח רצון לא מספיק מול התמכרות, מול התמכרות חייבים להפסיק להאבק.
הפתרון היחיד הוא כניעה. פשוט לשחרר. והרי נדמה לנו שאנחנו ניפול בתהום העמוקה והאפלה, נדמה לנו שמה שמחזיק אותנו עוד קצת בחיים זו האחיזה שלנו, אך למעשה ברגע שניכנע ונכיר בעובדה שאנחנו פשוט חסרי אונים מול התאווה, אנחנו נגלה שהריצפה הייתה 30 סנטימטר מאיתנו. שהכל עדיין יציב ובסדר גמור. שלא אנחנו אלו שיכולים לשחרר אותנו, אלא רק כוח גדול מאיתנו. בהתחלה אנחנו חושבים שאותו כוח הוא הקבוצות, הפורום, הספונסר... אחרי זה אנחנו מבינים שהם רק שליחים בידיו של הבורא. רק אצלו נמצאת הנקיות. כל רגע נקי, זה ממנו.
ואז אנחנו מגיעים לאמונה בכוח גדול מאיתנו ומאמינים שרק הוא יכול לשחרר אותנו.

זוהי המהות של שני הצעדים הראשונים כפי שאני הבנתי אותם (בהבנתי הדלה).
אני ממליץ לך לקורא אותם בעצמך במדריך באתר שמור עיניך ואם אתה רוצה, אני אשלח לך את הספר הלבן שמרחיב הרבה בעניין, רק תכתוב לי את המייל שלך...

לענ"ד צריך לחלק בין הדברים,

יש את הנקיות שהיא מתנה ואין לנו חלק בה.

ויש את הכנת עצמינו להיות ראויים לקבל את מתנת הנקיות, שזה בוודאי תלוי בנו,
זה תלוי בכך שלא נתרשל ולא נתרפה ככל שזה תלוי בנו, נהיה בקשר עם הקבוצה ונעשה כל את "הדברים שביכולתי לשנותם".

וע"ז מגיע ל"סוד" מחמאות וברכות, כי הוא שימש דוגמא עבורי ואני מאמין שעבור חברים נוספים, והראה לנו כמה צריך להשקיע בתוכנית וכמה צריך להקפיד להיות מחוברים.

את השאלה של ידיעה ובחירה לא רק שקשה לתרץ אלא כנראה זה בלתי אפשרי להבנה בשכל של נברא.
ולכן המליצו לנו מאורי האומה לעשות חלוקה שרירותית וחסרת הסבר. אבל חלוקה שכל כולה עבודת השם והחלמה.
את העבר והעתיד נשייך להשגחת הבורא ואת ההווה לבחירה שלנו כמובן בעזרת הבורא.
לא עוושה שכל. אבל מרשם בדוק לחיים טובים.

חברים יקרים, תודה על הברכות, אחזור שוב: המתנה איננה שלי.

ובקצרה בענין מה שכביכול עשיתי למען ההחלמה.

ניקח דוגמא מאדם החולה בסרטן. הוא מגיע לטיפולים הכימותרפיים ומקיים בדקדקנות את הוראות הרופאים. חסד אלוקים, הגוף שלו מגיב היטב לטיפולים והוא מבריא. לעומתו, החולה ששכב מיטה לידו לא שרד והלך לבית עולמו.

ברור שההתרגשות של החולה המחלים היא עצומה והוא עורך סעודת הודיה גדולה על כך שהחלים.

אבל אם הוא ינכס לעצמו את ההחלמה - הוא טיפש גמור. גם אם הוא יתחיל לספר כמה הוא מוצלח כיון שהוא היה זה שהלך לטיפולים כל פעם, זה בערך אותו דבר.

אז מה זה אומר כלפי? יש לי או אין לי את "מתנת-הנקיון"?

מזל טוב.
כן תזכה לשנה הבאה!