שלום .
מכיון שבזמן האחרון יש לי הרבה עומס , עבודה וכו' .... לא נכנסתי לפורום לכתוב אבל גרוע מזה לא היה לי זמן לעצמי לשבת ולחשוב היכן אני אוחז ולהבהיר לעצמי שאני חולה קשה שרודף אחר תאווה סרוחה  , ממש סוג של משוגע.
אז אמנם אני נקי 14 ימים , אבל פתאום בשבת נכנסו לי מחשבות שגעון שוב .... "אתה לא חולה , זו היתה מעידה חד פעמית , אתה בסדר הנה אתה רואה !  וכו' ...."
כיוון שאני יודע את האמת, אז אני מבין שמדובר בשגעון והדברים הנ"ל אינם נכונים !
זו הסכנה הגדולה בעיני , שאני אפול שוב לשאננות אחרי תקופה ארוכה ומאז הדרך מטה מובטחת ....

לכן אני מודיע (לפחות לעצמי) פה בפורום הזה שאני חולה מאד ואני מוסר את כל הוויתי להשם יתברך כי רק הוא יכול להציל אותי מהשגעון הזה .

שבוע טוב נקי ומבורך , שהאורות של חנוכה ימשיכו להאיר בנו כל השנה !

הספונסר שלי לימד אותי שלא מספיק לומר שאני חסר אונים וגם לא מספיק להודות שאני חסר אונים אלא יש צורך להתנהג כחסר אונים.

ובעניננו:

לא מספיק שאני אומר שאני חולה - אלא אני צריך ללכת לרופא. לא מספיק שאני אומר שאני רגיש לבוטנים אלא יש צורך להפסיק לאכול בוטנים. אם לא - הידיעה וההצהרה וההודאה באשמה לא מועילות לי.

אני מודה שאני חסר אונים מול התאווה, אני אלרגי לתאווה ואדם חולה מאוד. אני יודע שאין לי שום סיכוי מול התאווה כיון שהמוח שלי זקוק לכך כמו שהוא זקוק לחמצן או לאוכל. וביחד עם זה אני יודע שאם אמשיך לצרוך תאווה - אמות. אני חייב להפסיק ולא יכול. לכן אני צריך את אלוקים.

מי יתן ואמצא אותו היום.