שלום חברים,
פתחנו את האשכול הזה [שיעלה בעז"ה כל יום] ע"מ שמי שמעוניין ישתף את החברים בכל מה שירצה,
זה מעין קבוצה טלפונית אבל כתובה, [וכמובן לא באה להחליף את מקומה אלא להוסיף על הקיים]

לפעמים יש שרוצים לשתף בדבר קטן, או לכתוב על קושי או הצלחה וכדו' ולא מרגישים נוח לפתוח אשכול בשביל זה, אז פה זה המקום,
בעז"ה נקווה שזה יוסיף לקשר ולחברות בין דרי המקום.

מומלץ מאוד לכתוב שיתוף בהדגשה, ע"מ שיהיה ניתן להבחין בין שיתוף לתגובה.

מחכים לכם.

בוקר טוב
שמי מוישל'ה ואני סקסוהליסט
רציתי לשתף במבוכה קטנה שהיתה לי הבוקר
נסעתי באוטובוס מהדר(ת נש)ין
אך ההפרדה שם לא משהו וממש התקשיתי להוריד מבט ולהיכנע
והיו לי כמה לגימות
ואני יודע שאיני יכול לשתות כג'נטלמן
ושלגימה רחוקה כפסע מזלילה
ואני עלול למצוא עצמי שיכור כלוט
בדקות
לכן מוסר אני מודעה זו לאבי שלו הכח
אני נכנע
אין בי שום כח מול זה
אנא שחר אותי מכאב זה
תודה שקראתם
מוישל'ה

בוקר טוב
הלילה עבר בצורה טובה, עבדתי ולמרות זאת מחשבתי לא היתה כל כולה בתאווה.
ישנתי הבוקר טוב ואני קם רענן ללימודים.
צריך להמשיך ולהשקיע בתפילות שלי כמו שהבטחתי לעצמי, לנסות ולבקש רחמים.
יום טוב ובהצלחה

ערב טוב לכולם!

אני רוצה לפתוח באסירות תודה לאלוקים על אחר צהריים של החלמה שמאוד חיבר אותי,וכמובן, אסירות תודה על ניקיון שהוא ממש לא מובן מאליו, רק להיום!

ברצוני לשתף אתכם שתלמידיי אכזבו אותי היום.

הם זלזלו בי, לעגו לי, אחד התלמידים שעדיין איני יודע מיהו אף הכה אותי בעורפי, מדברים במהלך השיעורים.

אני מרגיש כישלון מוחלט, ואני כבר חשבתי לעצמי שאני לא יודע איך ללמד ואיך להציב גבולות, ושהתלמידים מתנהגים אליי כאל אחד מהחברים שלהם, וזה אוכל אותי.

אני מודה בחוסר אונים מול המצב הזה, ברור לי שאת הסיפורים מלאי הרחמים העצמיים והמסכנות מספרת לי מחלת ההתמכרות הלא פשוטה שבה אני חולה.

אני בטוח שאוכל לשנות את התנהגותם של התלמידים בכוח. אולם, אין הדבר אפשרי, והוא גם לא יהיה כך.

אני מתפלל לאלוקים אוהב שנמצא בשמיים, שייתן לי הכוונה איך אני צריך להשתנות, בין אם זה בגישותיי, בהתנהגותי, ובצורה נכונה של הוראה, והעיקר, לזכור-התאווה לא תשכיח ממני את רגשותיי וקשיי, אלא גורמת לשכחה זמנית, שלאחריה אנחת למציאות כואבת עוד יותר.

אוהב אתכם וצריך אתכם בכל רגע בחיי!

אתמול לקחתי את ילדי לטיול. תוך כדי הטיול הגיע שעת הקבוצה וצלצלתי. דיברתי לא בצורה הכי פתוחה אך ביתי הספיקה לשמוע מילים מסויימות ובהזדמנות היא אמרה לי "שלום הכינוי שלי זה מתנת הנקיון ואני סובל משלל.... היום אני נקי 12 יום"

בכל מצב אחר הייתי דבר ראשון "חוקר" אותה מה היא שמעה ולאחר מכן מכחיש. בחסדי הבורא קבלתי בשקט ואמרתי "אין אפשרות לשנות את המצב"