רנדו יקירי,

האמן לי שדווקא בגלל שאני מגיע מרקע שבו אלוקים היה תמיד בחיים שלי - קשה לי יותר מאשר אצלך.

לא ארחיב בנושא הזה כעת, וכבר נכתבו על כך הררי פוסטים, ורק אכתוב שאין קשר בין מידת הדתיות של אדם למידת רוחניותו.

יתירה מכך, אין קשר בין מידת הדבקות בכח עליון לבין ההסתכלות על התאווה כדבר שאין לי שום אפשרות ללגום ממנו. ראיתי חברים דתיים שאומרים כמו שאתה אומר, אבל עבורי זה מוות. אין לי את הפריויליגיה לומר שאני רק "מוריד מינון".

היי סוד

המוריד מינון אצלי הוא לא המטרה
הוא רק שלב בדרך

המטרה הסופית שלנו זהה

אבל היום לקבל עלי את זה שזה אסור לי לכל החיים -קששששה לי
אני עדיין עמוק בזוהמה

אולי  ??    עוד שנה אם אפעל לפי הדרך שלי
ואגיע לרמת נקיון גבוהה

אוכל לקבל את זה שזה אסור לי בכלל

יתכן. אצלי זה לא עובד ככה.

אם אני מנסה להוריד את המינון - הוא רק מתגבר. עד שאני לא מוותר לחלוטין על התאווה - היא ממשיכה לרדוף אחריי כל הזמן.

האלכוהוליסטים ניסו הרבה להוריד או להחליף לבירה ויין, תמיד הם נכשלו. גם אני ניסיתי להחליף את התאווה בחוץ לתאווה עם אשתי (אווצ' זה כאב), או להוריד את המינון - זה תמיד נכשל.

Rondo כתב on 19 דצמ' 2012 13:18:


סוד היקר אני חושב שנק' המבט שרונדו דיבר מתוכה על 3-4 נפילות כהתקדמות, זו נק' מבט שלאחר התקופה ולא כיעד לפניה.
כלומר המטרה היא לא לתת לתאווה כלל, אך במבט לאחור, אם נפל פעמים בודדות (כמס' הפעמים בהם נפל בכל יום, בעבר(!) ), כנראה שהוא הצליח להגיע למלחמה בתאוה וללכת בצעדים וכדומה. ולכן כגם אם מזהה שנפל, הוא מתקדם והוא אינו פוגע בהערכתו העצמית.