סוד,
אעשה "דיוקים" בניסוח שלך.


כמעט תמיד

נראה לי שזה הדבר שמציק לי (אולי גם לידידנו Rondo):
האם אני אמשיך להיות מוטרד מתאווה (כמעט) כל הזמן ברמה של אובססיה?  או שיש סיכוי להחלים מהאובססיה,  ולהיות "רק" בקבוצת סיכון עם מנגנון מקולקל שקשה להשתלט עליו? (ואם אשַמר מהפעלתו - לא אהיה בתוך האובססביות הזו).

מנסיוני כעת, התשובה היא: בהחלט כן!
כרגע, בחסד טהור של אלוקים, אני לא מרגיש אובססיה לתאווה. טוב לי בנקיות, טוב לי בבית, ואם אשתמש בתאווה, אפסיד את זה. אז אני משתדל לשתף, ולהתרחק מהתאווה לפני שהיא הופכת לאובססיה. אך ברור שאם רק אגע בחוסר האונים שלי, אני אפול בחזרה ואכנס לסיחרור עם מנגנון מקולקל.

הלכה לי השינה

חברים יקרים
בתחילת דרכי פה קראתי באחד הפוסטים ויסלח לי
הכותב שאינני זוכר מי הוא ואם אני מצוטט אותו נכון
כולנו פה אוהבים גלידה לא חשוב באיזה טעם
הוא נאמר ברוח טובה וכדי להשרות בטחון בשואל

אבל הוא לא נכון

המצב של ילד בן 16-20 בישן וסגור שמאונן כפיתי בחדר
לא דומה למצב של פדופיל שוחר לטרף ברחובות
מבחינת התוכנית שניהם שווים
שניהם צריכים להתנזר לשניהם אסור לגעת
שניהם המנגנון דפוק

אני נכנע זו מחלה
אבל אם זו מחלה אז כמו כל מחלה
יש לה תתי מחלה ולתתי מחלה יש עוד ענפים ופיצולים
ובאלה מטפלים כך ובאלו מטפלים כך
ויש בה כאלו שלא יחלימו לעולם
ויש בה כאלה שיחלימו

ההקבלה לסכרת איננה נכונה
כל חולי הסכרת סובלים מאותם בעיות ותסמינים  בדיוק
אבל לא חולי התאוה


הדבר הנדרש הבא  לדעתי מצד הרוצים לפעול
למען עזרה לאנשים אחרים בתחום
הפרעות התנהגות עם תאוה
וכדי לתת טיפול טוב יותר
ונכון יותר
הוא למנות את כל תתי המחלה בכל אופניה
ולדרג אותם באיזה שהיא צורה

יש לי מושג מי יהיה בתחתית הרשימה
חברה צעירים שרק גילו את האוננות
והתחילו לפתח אובססיה לדבר

יש לי מושג מי יהיה בסוף הרשימה
אנסים ופדופילים


אבל בינהם עולם שלם

רונדו היקר

קודם כל תודה על דיון פורה ומהנה.
אל תוותר עד שתקבל תשובה מספקת.

לגופו של עניין,
אינני חושב שדרך הצעדים היא איזושהי תרופה למחלה, וכגודל המחלה כן גודל התרופה.

אלא דרך הצעדים זה כביש עוקף עזה.
כשחלילה המחלה הרוחנית הזו תוקפת, ובמקרים כמו שלנו המכורים זה נהפך למחלה ממארת.
ואז התחדש שאפשר לעשות ריסט - איתחול למערכת... לבנות את האישיות מחדש מאפס ולחיות כאדם אחר מהאדם החולה.

אז כל זמן שאנחנו האדם האחר לא משנה מה היתה דרגת החומרה של החולי, האדם האחר הוא בריא!!! (מקווה שסוד לא יהרוג אותי)
וכל זמן שאני האדם של פעם אז החולי ילך ויחריף כל אחד בדרגת חוליו. עד שאפשר למות... (אם ניצלתי מהנ"ל  )

אז הנה לך תשובה.
כל זמן שתהיה האישיות החדשה, זאת שמעוצבת ע"י דרך הצעדים, תמשיך להיות אדם בריא.
עדיין עם אלרגיה לחזור ולהיות האדם החולה של מקודם.

עכשיו כבר תוכל להרדם?

יופי. אני בעד אנשים התורמים את מוחם למדע, אבל אני לא מוכן לעשות את זה (אחרי מאה ועשרים מבעיות הלכתיות, וכעת) בגלל שאני לא רוצה למות בתור שפן נסיון.

כאשר יהיו היפים והאמיצים שיסללו לנו את הדרך ואז יוכל כל אחד לדרג את עצמו במקום הנכון - אשמח למצוא את דירוג האשראי שלי ברשימה.

בנתיים - אני מעדיף ללכת בדרך שהצילה מליונים מכל סוגי ההתמכרות ולהמשיך לחיות. אני אדם מוזר - אני רוצה לחיות, ומעדיף את החיים על פני חקר האמת ומדע ההתמכרות. גילוי נאות: לפני הגעתי לכאן לא התעניינתי בפסיכולוגיה וגם הנושא של התמכרות לא קרץ לי. אני כאן כי מדובר על החיים שלי ואני מחפש רק את הדרך שתשמור אותי בחיים. ברגע שמצאתי את הדרך הזאת - אני משתדל להישאר בה בכל חוסר כוחי.

בוקר טוב חברים יקרים
בקוראי שוב מהתחלה את כל הפוסט הזה
את כל מה שכתבתי
ואת כל התגובות 
קרה לי דבר מדהים

גילוי דעת
מכל התגובות שקיבלתי
התגובה של "אסירות"
נראתה לי הסתמית ביותר
מה הוא רוצה ממני
אני נאבק על חיי-והוא מדבר איתי על לשחרר

בבוקר זה
זו התגובה הטובה ביותר שקיבלתי
לרגע זה

תם -אבל לא נשלם

ושוב סליחה אם באיזו שהיא צורה
נשמעתי כאילו אני כופר בתוכנית

ממש אבל ממש לא

אני יודע בודאות
שיש אנשים שתוכנית זו היא היחידה בשבילם
ועזיבת התוכנית -שווה למוות

מה שאני לא יודע
האם אני-הוא האנשים הללו

רונדו אני חייב לשאול שאלה. אתה בהחלט לא חייב לי תשובה.
למה רצית להפסיק?
אם בגלל שנמאס מכפיתיות. מה תהיה הסיבה כשזה יפסיק להיות כפייתי?
לפי התשובה תדע אם עבורך השימוש זה מוות.
עבורי זה בהחלט מוות.

הושיעה היקר
תזכה לתשובה
אבל לא עכשיו
אני בשחרור

אולי נגלה בסוף שהשחרור זה התשובה..........

להושיעה, אכן, התשובה היא שחרור, לכן הצעתי לרונדו (רג'ון? אני 'מת' עליו הוא וירטואוז אמיתי) לשחרר. הימים הראשונים של ההנקיון לא פשוטים, לכולנו. הפחד התהיה, הרגשות, הפגיעוּת, יש סיכוי שנראה לך שאתה באמת מחפש תשובה, אבל אצלי שמתי לב (רק לאחר זמן) שאני מנסה להוכיח שלאף אחד אין תשובות...

זו הסיבה שהצעתי לך להרפות, לחדול מלמצוא את הפריד, המבדיל, להפסיק לדרג חולים יותר או פחות לפי הביצועים החולים שלהם. מדהים בכל פעם לראות איך האמיתות המוחלטות שאנו מגיעים איתן, מתחלפות בחלקיקי שניה.

סיבה נוספת שכדאי לדעת, בכדי לשרוד היינו חייבים לשקר. מי יותר ומי פחות. לכולנו לוקח זמן לתרגל כנות. למדתי מנסיוני שלמי שיוצא בהצהרות 'שהוא כבר סיפר הכל', או שיש דברים נחותים יותר ממה שעשה, יש בעיה אחר כך לחשוף עוד, ואני לא מכיר מישהו שלא חשף עוד סודות אחרי זמן, הן בגלל שלא זכרן - הוא הדחיק, והן בגלל שזכר אך לא היה לו אומץ.

דבר חשוב לסיום, למדתי שאף פעם אני לא יודע מי שומע או קורא את מה שאני משתף, אולי יש כאן איש שסובל ממה שאני חושב שהוא 'בזוי' יותר? אוטומטית הוא יסגר בפני כל מה שאשתף עד ועד בכלל... החמצתי הזדמנות לגעת בעוד סובל.

אני לא אומר שצריך לשנות את הדיעה שלי ולמצוא חן בעיני אחרים. חלילה. אבל, דוגרי, מה זה נותן לקוראים לדעת? שאני חושב שאני בן אדם יותר טוב מהם? מאחרים? 

אני לא.

נראה שכדאי להתמקד יותר בסיבות ובתנאים. שם אנו מוצאים את המכנה המשותף הרחב ביותר. ויש לנו אינטרס למצוא אותו. כי אנו תלויים אחד בשני, אין לנו מי שיבין אותנו כמונו, ואם לא, נמצא עצמנו תלויים אחד ליד השני...

שיהיה בהחלמה. לכולנו.

נ.ב. יש כאן פוסט בשם מכור קל - מכור כבד. אולי הוא יוסיף לך קצת.

היי אסירות
זו תגובה !!! 
אני עדיין לומד אותה
למרות שאני לא מסכים עם חלק מהדברים
אני יכול להבין את חכמת הנסיון שיש בה
ויש בה
אולי דברים שרואים משם לא רואים מכאן

היי הושיעה
התשובה שאני חייב לך

אם אני אפסיק להפסיק
סביר להניח שלא אמות  ( רק אם אלקה בדום לב באמצע צפיה בפורנו)
סביר להניח שלא ארד מנכסי ואמצא את עצמי ברחובות
ואפילו סביר להניח שלא יהיו לי יותר מדי קונפליקטים עם עצמי  בזמן. השימוש ולאחריו 

הרעיון של ההפסקה בא עקב
מצב לא טוב שנמשך כבר כשנתיים עם אשתי
בכל המובנים כולל יחסי האישות

לא יכולתי להרשות לעצמי להפרד
לפני הנסיון הזה
שבו אפסיק להיות עם עצמי
ואנסה להיות זוגי יותר

למרות שהמחלה אמרה לי משהו אחר
כמו ״יאללה תתגרש ותחזור לימי הרווקות והחגיגות
אתם לא מתאימים
למה לסבול וכדומה
הייתי חייב לנסות אולי
אפילו רק כדי  שאם נפרד
אדע
שעשיתי כל מה שביכולתי כדי שלא
וכך לא אאשים את עצמי יותר מדי
(חישובים של מכור)

המוזר בכל הדבר הוא
שאפילו בדמיוני הפרוע לא
תיארתי לעצמי כמה ההפסקה הזו תתרום
בכל המישורים לזוגיות בינינו

אנחנו לא בירח דבש כל היום
אבל זה נראה אחרת מלפני חודשיים