שלום חברים,

פתחנו את האשכול הזה [שיעלה בעז"ה כל יום] ע"מ שמי שמעוניין ישתף את החברים בכל מה שירצה,
זה מעין קבוצה טלפונית אבל כתובה, [וכמובן לא באה להחליף את מקומה אלא להוסיף על הקיים]

לפעמים יש שרוצים לשתף בדבר קטן, או לכתוב על קושי או הצלחה וכדו' ולא מרגישים נוח לפתוח אשכול בשביל זה, אז פה זה המקום,
בעז"ה נקווה שזה יוסיף לקשר ולחברות בין דרי המקום.


מחכים לכם.

שלום יקירי שמי מוישלה ואני מכור לתאווה ולשלל פגמי אופי
רציתי לשתף במה שעובר עלי ביומים האחרונים
לפני יומיים קניתי סמארט פון שאין לי מה לעשות איתו חוץ מלכלות את שעות חיי הנותרות
ניסיתי להחזיר אך.החוקים בענין נוקשים למדי ולא אפשרו לי לעשות זאת
דיברתי עם הספונסר והוא אמר לי שדבר ראשון אני חייב לספר לאישתי
הייתי ממש מבוהל מהרעיון הייתי בטוח שתתפתח מזה מריבה נוראית
כך הייתי מנוהל כמה ימים עד שבחסד ה' אוהב סיפרתי לה אתמול.
ומה שהכי מצחיק שהיא קבלה את זה בכזאת טבעיות 
והתפלאה למה זה ניהל אותי כל כך 
לפי הטון היא חשבה שעמדתי לספר לה שקרה משהו למישהו במשפחה 
בקיצור חבירי ההר הוליד יתוש,
ואפילו זה לא 
תודה חברים על הקריאה
מוישלה

אני קיבלתי סמארטפון מהעבודה בפסח האחרון.
התמכרתי אליו נוראות תוך 3 ימים.
התפללתי לאלוקים שיקח אותו ממני.
בשבוע שני של ספירת העומר זכיתי לאבד אותו. אבידה שאינה מתבקשת.
הודיתי להשם על החסד הטוב.
לחצו עלי בעבודה לקבל חדש. סירבתי עד לחנוכה האחרון.
אני יודע שזו שטות. אבל אני מרגיש בזכותכם ויפה יותר סיכוי לשמור על נקיות למרות המכשיר הטמא.
אני יודע שאסןר להחזיק כלב רע ומכשול בבית. אבל נסחפתי.
עכשיו יש לי מכשיר חדש. קיבלתי על עצמי לא לגלוש בו בכלל חוץ מכאן.
לא להתעדכן דרכו בחדשות. ולא לשחק בו שום משחק.
מכיר את עצמי. כל זמן שלא אעבור את הקו האדום הזה אהיה די בטוח.
וכמובן... אל תאמין בעצמך עד יום מותך.

שלום מוישלה, מאחל לך הצלחה.

הושיעה, גם לי יש פלאפון לא כשר שאני משתמש בו רק לפורום, מיילים ומבזקים.
בעבר הייתי נופל שם המון, אבל היום אני מבין שזה לא משנה מה יש לי,
אלא כמה אני מוכן לוותר על זה, ההחלמה היא מבפנים.
יש לי המון חברים מחלימים עם אינטרנט פתוח לגמרי, ומחלימים בסדר.


אני אינאונימי, ואני חסר אונים מול עצמי.
אני לא מתפקד, מרגיש כמו דיסק ריק שמפעילים אותו והוא מהבהב: <ריק>
הייתי ער בלילה עד 4 בזמן שהבטחתי לאשתי ששני כבר בא לישון.
היא קמה בבוקר עצבנית עלי.

היה צריך להיכנס לי היום הרבה כסף כנגד הרבה הוצאות באשראי,
ולא נכנס, ייכנס רק בשישי ואני במינוס פי חמש ממה שמותר לי...

לא יודע מה יהיה, ואני צריך נס שלא יחסמו לי את כרטיסי האשראי שלי.
כאן אני חייב להשאיר את הניהול של החיים לה'.


תודה שקראתם.

אינאונימי יקירי
תודה על החיזוקים.
מאחל לך פלוס בבנק. פי חמש ממה שמותר לך

רציתי לשתף שאני בחופש במקום עם הרבה שמש....
פעם זה היה לי גיהנום.
היום בזכותכם בזכות התוכנית זה היה גן עדן...

הן מבחינת שמירת העניים. והן מבחינת שלום בית.

גם לי יש בתקופה האחרונה פלאפון עם אינטרנט פתוח (בלא ידיעת אשתי). והמחשב בבית גם עם אינטרנט פתוח (כנ"ל בלא ידיעת אשתי).
ניסיתי הרבה להלחם בכלל בעניין של הפלאפון הלא כשר, גם להלחם שאני יפסיק להסיר את החסימות מהמחשב. זה לא הלך.
להלחם אין לי כוחות.
החלטתי להשאיר את הכל פתוח אבל לעשות לעצמי קוים אדומים (אדומים באזור הירוק עדיין, כך שאם תבא לי נפילה אני מייד יתקשר לחבר, ואז העבודה לא תהיה על הקו האדום ממש, אלא עדיין בתחום הקו הירוק. מקווה שהבנתם.).
קוים אדומים  שאומרים שאני נכנס רק לשמור עיניך, למייל, לויקיפדיה, ולעוד אתר חדשות אחד בלבד.
עכשיו שיש לי "פת בסלי" אני מרגיש שיותר קל לי עם ההתמודדות.
בנתיים ברוך השם יום יום, מאז  שקיבלתי על עצמי את הגדרים הנ"ל אני מרגיש סיעתא דשמיא מהשמים, ועזרה מיוחדת כך שאני יצליח לעמוד בהם.
אבל כל אחד יעשה מה שנראה לו נכון בשבילו.
וכמובן עדיף בהתייעצות.
יעקב

שלום לכולם,
אתמול הגעתי בעזרת המון תפילות לשלושה שבועות נקיים והיה לי מאד קשה אתמול ובעיקר בסופי שבוע קשה לי.
יש לציין שהסיבה היחידה שאני מחזיק מעמד היא בגלל התפילות וחסדי ה' שעוזר לי.
בתפילות אני מבקש לתת את כל הזכויות וכל המצוות שלי רק לשמירת הברית שזה הכל בשבילי עכשיו אני יודע שאם אני אפול הפעם זו תהיה התרסקות גדולה.

אני חייב לשתף אותכם במשהו שעבר עלי עכשיו עכשיו
הבן שלי הקטן כבר מאתמול בלילה לא רגוע, לא יודע למה, שיניים, אוזניים, הורמונים וכו', לא יודע בדיוק.
בלילה הוא היה נרגז, בבוקר הוא היה לא רגוע. איזה שעה הוא התלונן במנגינה שמוציאה אותך מהדעת.
גם בצהרים החזרתי אותו הביתה והוא לא היה רגוע. כל הזמן בוכה, מתלונן, נדבק וכו'. אני כבר הלכתי להתפוצץ.
גם בזמן של השיתוף בטלפון הוא הלך אחרי ובכה, ממש הלכתי להתפוצץ. גם עכשיו תוך כדי שאני כותב אני שומע מנגינות מהכיון שלו.
כנראה שאני גם קצת עייף, כך שעצבי די מרוטים.
בקיצור הרגשתי שאני הולך להתפוצץ עליו, הרגשתי את הטורים שלי מתחילים לעלות ולא ידעתי איך זה הסתיים.
הנס שלי\שלו היה שבאותו הזמן (וגם עכשיו) פתוח מולי הפורום פה.
פשוט זכרתי אותכם וזה מה שהרגיע\מרגיע אותי.
אמרתי לאלוקים שאני לא מצליח להתגבר על הכעס שלי, ושיטפל בזה הוא.
נרגעתי...
זה הכל
ביי ביי