שלום חברים יקרים

כבר זמן ארוך שמנקר בי הספק הזה.
שמתי לב שהוא נמצא בלבבם של עוד כמה חברים יקרים פה. אני יעלה אותו על הכתב ואני ישמח לשמוע את דעתכם.

הנושא הוא פידבקים. טוב או לא טוב.
כלומר. התחושה שלי היא, ואני לא יודע אם היא נכונה או לא, כנראה שכן. שמה שמשך אותי להשאר פה באתר (וכנראה עדיין מושך), זה ההתיחסות של החברים פה. במילים פשוטות היחס שאני מקבל. אני לא יודע אם זה יחס סנטימנטי, אני לא יודע אם זה יחס על גילוי כשרונות וכו', זה לא משנה.
מצד אחד זה רע לי. כל הזמן מנקר בי הספק, אולי אני בכלל לא רוצה לבנות את עצמי מחדש. אולי אני נמצא פה רק בשביל המשחק. בשביל לקבל צומי. ועובדה שכל הזמן אני באובססיה לראות אם קיבלתי תגובה לדברים שכתבתי. אולי אני בכלל משקר את עצמי, אני אומר לעצמי שאני נמצא פה בשביל ללהיות טוב יותר, אבל בעצם אני נמצא פה רק בשביל לקבל כמה מנות של מורפיום?.
זה צד אחד של המטבע.
מאידך, עובדה.
מאז שאני פה אני נקי. אני מקפיד. אני שומר. נהייתי איכפתי. ולא רק זה אני מרגיש שהצומי והפידבקים זה חלק גדול ממה שגורם לי להמשיך במסע שלי. אני כל הזמן אומר לעצמי "מה אני יפול עכשיו? בתחילת התחרות?. יש פה כאלה שכבר נקיים 90 יום 200יום, כן ירבו ויתעצמו, ואילו אני יפול אחרי 20 יום? פאדיחות." . וזה עוזר לי מאוד שלא ליפול.

אז אולי זה בגדר של "מתוך שלא לשמה בא לשמה"?
בקיצור תסביך.
אולי מישהו פה רואה את הדברים באור קצת יותר ברור ומסודר ממני?
כי אני קצת ב"בלבלות" בכל הנושא הזה"
(וכמובן שאם לא יהיה יחס אני יתבאס, כי חלק גדול ממה שכתבתי את הפוסט הזה הוא סתם בשביל לקבל יחס, או בשביל שיזכרו שאני קיים, או בשביל שיראו שאני גבר גבר ומצליח לשמור על עצמי וכו' וכו' אני לא אלאה אתכם בתסביכים שלי)

(דרך אגב שמתי לב שמיד שאני גומר לכתוב הודעה אני מייד הולך לקרוא אותה, כנראה בשביל להנות ממעשה ידי, זה מצביע על איזה דפיקות לא?)

תודה על ההקשבה
יעקב

יעקב היקר
שאלה זו הטרידה אותי
המון זמן
אני לא ידע מה לענות
לבד מזה
שאצלי אחרי כמה חודשים זה נרגע והתאזן
אולי תעזור עיצה טובה שקיבלתי מחבר
להתחיל להגיב לשם שמים
היינו לא רק תגובות ארוכות ומפולפלות
תגובות קצרות. כגון אוהבים אותך וכדו
וגם להגיב לכאלה שלא כל כך פופלרי להגיב להם
מקווה שהועלתי
מוישל'ה

שלום לך, שאלה טובה, נראה לי שהפורום הוא מראה נוקבת ביחס ליחסי הגומלין שלנו עם אנשים בכלל. כאן יותר קל לראות את זה ולהודות בזה. אשתף אותך בנסיוני, לא פעם אני מבקש מהכח העליון שלי שיעזור לי לזכור שהפורום אינו מטרה, הוא אמצעי.

אם יש לי ספק, אז אין לי ספק - אני לא כותב. לא עושה לבד. יש לי כאן כמה אנשים שאני סומך על שיקול דעתם ומתיעץ איתם לא פעם עזרה לי העובדה שהם רק שמעו אותי.


לסיום, הכתיבה עוזרת לי לצאת מעצמי, להתחבר לחיים רוחניים - לתת, אתמלא. כשאני בא לקחת - להרשים, אתרוקן.

ישנו אחד ולו מלוא הכח. הצעדים עוזרים למצוא אותו.

בהחלמה.

ממה שאני מכיר התופעה הזאת מוכרת ומגיעה לאיזון אחרי תקופה. בספר הגדול כתוב על כאלו שבהתחלה משתגעים על ההחלמה, ומומלץ לנשותיהם לא לשגע אותם, כי אחר כך זה יגיע לבד לאיזון. אני חושב שזה בערך אותו דבר גם בנוגע לפורום.

אף אחד לא הגיע לכאן מהסיבות הנכונות (נראה לי שיש משפט כזה בספר הלבן).

תודה חברים יקרים
נותר לי רק להתפלל לאבאלה ולהתחנן אליו
שיכוון אותי לכך שכל מעשי יהיו אך ורק לשם שמים

היי יעקוב,
לדעתי אין בעיה "ליהנות" מפידבקים חיצוניים אם זה נותן הרגשה טובה הבעיה יכולה להיות כאשר התכלית של ההודעה היא כביכול לעורר תשומת לב לקבל פידבק טוב. האם בשביל זה אתה כותב? בשביל הפידבק? אם כך, צריך ללמוד לכתוב בשביל לכתוב אז הפידבק החיובי יבוא מבפנים באופן שייתן לך שמחה מעצם הכתיבה ללא חשיבות כלל אם תקבל פידבק. אתה לא צריך גורם חיצוני שייתן לך ביטחון עצמי ולכן זה נקרא ביטחון עצמי 

תעשה ניסיון ולתקופה:
1. אל תקרא את ההודעות שאתה כותב אפילו אם יש טעויות כתיב אף אחד לא יהרוג אותך על זה.
2.כאשר אתה מגיב למישהוא תנסה לא להיכנס ולבדוק פידבק.

קשה קשה

היום קיבלתי על עצמי לא להכנס לפורום מ 10 ועד 12
נכנסתי מעל 10 פעמים בשעתיים הללו.
זה לשונית במחשב, ואני במשרד עובד ומציץ מדי כמה זמן לראות מה חדש.

כמו שאמר ידידי
קשה קשה

כשעליתי הנה חבר יקר הדריך אותי בנוגע לפורום, חששתי מהפרקציוניזם שלי ולכן קיבלתי על עצמי גם כן לא לתקן אלא אם נודע לי שישנה טעות מילולית גסה, יש פוסט ספציפי שמדי פעם מוקפץ ובשבילי זו החלמה גדולה לא ליישר לו את הכותרת או שגיאות כתיב וכדומה.

ובנוגע לרצון החזק לראות 'מה חדש', חברים, אובססיה מכל סוג תדרוש 'עוד'. כל מאבק מולה נידון לכישלון. כדאי 'לצעוד' גם שם. להיכנע, להתנהג מול הכפייתיות כפי שהמצב - חוסר אונים - המציאות מחייבת, ולבקש כח ממי שלו מלוא הכח.

שיהא לכולנו בהחלמה.

יעקב אחי, יפה לך שהראת לי את עצמי במראה...
אני חושב המון על כך מדוע בכל פעם לאחר מה שאני כותב מיד אני רואה איך זה יצא?..
החברים כתבו שזה עניין זמני ואילו אצלי למעלה מ8 חודשים כאן בפורום עדיין לא השתחררתי מזה.. גם בטח בנוגע להודעה הנוכחית...
שאלתי את עצמי מדוע זה כך בכל פעם??...
אולי אשמע מגזים אך לפחות מבחינתי נראה לי שהתשובה לזה היא זו.. כל הודעה שאני כותב זה סוג של "יצירת אומנות" איזו יצירה ספרותית שכזו.. לאחר שאני מסיים את היצירה שלי מיד אני פותח את הפוסט לראות איך היא יצאה..
אולי זה שלילי וכמו שכבר אמרו קודמי לבצע פעולות הפוכות.. או אולי לאו דווקא??..

בכל מקרה מה שאני כן יודע.. יצירה או לא יצירה.. מבחינתי הכל בולשית אם לא מבצעים את הפעולות הפשוטות מידי יום ביומו.. זה הדבר היחידי שהכניס אותי להחלמה!!

חברים
יש לי למשל בלוג בתפוז שאני כותב שם מידי פעם וזו טרפיה לא רעה בכלל.

אני על עצמי לא מצליח להבדיל בין תרפיה לבריחה.

הושיעה נא, אנסה להסביר בכלים שלי:
הבריחה היא מעצמך מה"איכסה" שלך אבל גם באופן של ניתוק מהמהות האמיתית שלך.

בתרפיה אתה לאט לאט ניפרד מה"איכסה" שלך ובאופן של חיבור למהות האמיתית שלך.

הבעיה היא שה"איכסה" שלנו זה הרבה פעמים מה שיש לנו ולכן קשה לנו להיפרד מזה מהיצר הרע שלנו ולהתחבר ליצר טוב לאחדות ה'.

תודה לך. אכן הבנתי את ההבדל בהגדרה.
אך איך אוכל לדעת אם כשאני מתמסר למשל למוזיקה, אם זה תרפיה או בריחה?

בפשטות אם זה בקדושה זה טרפיה אבל כמובן שבעולם שלנו יש הרבה קטעים אפורים ומבלבלים.
לדעתי צריך להיות גורם של "ביטול" שם אתה כביכול מתמסר לגורם שהוא מעליך אם זה תפילה או עצה\עבודה עם פסיכולוג או רב. אם יש "ביטול" יהיה לך סיוע מלמעלה להגיע למקור שיעזור לך אם זה רב או פסיכולוג או לפורום הזה מה שיתאים בכלים שלך כך אני מאמין הרי הבא לטהר מסייעין לו.

כל עוד תעשה את העבודה בעצמך ללא האפקט של ה"ביטול" עם כל ה"רצון הטוב" אותו הרצון יתחמן אותך זהו היצר הרע.