עזבתי את המחשב. עברתי לישיבה. לימוד תורה כל היום. אבל אחרי שבועיים שלוש כבר התחלתי לחזור וליפול בשירותים ובמיטה
.
מה גם שאני לא עבדתי באותה תקופה, אז עוד היה לי קל.
אנשים שעובדים לרוב לא באמת יכולים לעזוב לשבוע, ובכלל, מה הם יעשו אחרי החודש הזה? התורה היא לא תרופה לדעתי כי עובדה שכיום אלפי אברכים ובחורים נופלים למרות שאין להם מחשב והם ספונים כל היום בישיבה. וזה לא שיש לי עניין ללכת נגד עצות, אני פשוט חושב שזה לא טוב שבן אדם יסמוך על זה שהוא ילמד ויהיה בסדר, שהוא יקח חודש חופש והחיים ישתנו.
אדם שמכור צריך לעבוד הרבה, ובחוכמה ולהשקיע כל הזמן בכל מקום כדי לא ליפול, ולהכין לעצמו שיטות מתוחכמות ולשלם כסף ולהיות מודע שזה
יקח שנים ואולי אף פעם לא יקרה שהוא יהיה נקי לגמרי, אבל הוא צריך לעשות את כל המאמץ ולתת את כל מה שיש לו. לכן קשה לי להאמין שחודש של סווי'ץ בראש ולימוד זה מה שישנה בן אדם מן הקצה ולקצה.
זאת לפחות דעתי האישית, כמובן שאפשר לחלוק! :D