מני היקר שלום וברכה
אצלי להבין שאני מכור זה היה הצעד הראשון (שאני עדיין עומד בו, כי עדיין אני צריך להזכיר לעצמי כל רגע כמה אני מכור).
השלב השני הוא היה לשתף בזה מישהו.
חיפשתי מישהו שיהיה זמין כל הזמן, שיהיה לידי כל הזמן, ושיסכים לשמוע אותי בכל מצב, בבוקר ובלילה.
היחיד שהתאים לכל התנאים שלי היה אבאלה שבשמים.
לא אמרתי "אני מקווה שיעזרו לי משמים", ידעתי שמשמים עוזרים רק למי שעוזר לעצמו. ידעתי שאם אני לא יתחיל לעשות מעשים אף אחד לא יעזור לי.
וגם אם עכשיו כואב לי מאוד המצב שאני נמצא בו, הכאב יכהה עוד יומיים או שבועיים ומה אז? שוב נפילה?.
טוב במצב הזה הייתי כבר 15 שנה. ונמאס לי ממנו. ידעתי, או שעכשיו אני משנה דיסק, או שנמאס לי מהכל ואני מתעופף.
תכננתי כבר להתגרש בשביל שאני יוכל לעשות מה שבא לי בעולם בלי יסורי מצפון על בגידה וכאלה.
כשהגעתי לפה ידעתי שהגעתי למקום הנכון.
לא כי אמרו לי שאני מכור וחולה, ולא חוטא. זה אולי עזר לי בשביל לרפא את היסורי מצפון. אבל זה עדיין לא נתן לי כלים לרפואה.
בשביל להתחיל את ההחלמה הייתי צריך לקום ולעשות מעשה.
התחלתי לשתף פה בפורום. המשכתי בשיתופים בטלפון. ועכשיו אני רוצה להמשיך גם בשלב של קבוצות חיות. אני גם מחפש ספונסר שיוכל ויסכים לחוות איתי את הקשיים וההתמודדויות שלי. בקיצור מעשים, לא דיבורים.
למדתי קצת על זה שבשביל לצאת מהקופסא ולהתחיל לשנות כיוון, חייבים לשתף חברים. חייבים לשתף את אלוקים. חייבים להכנע אליו. חייבים לרכך את ההתנגדות האגואיסטית שקיימת אצלי. הבנתי שאני חייב להתחיל לקבל את השונה ממני. לכבד את דעתו, ולהעריך אותו, גם כשדעותיו לא מתאימות לדעותי.
התחלתי להבין שאני לא אלוקים, שלא אני בראתי את העולם, ושלא רק על פי ישק כל דבר.
אני חייב את זה לעצמי, אם אני רוצה חיים תקינים.
אם התאווה שלי מתעוררת אני חייב שהכלים להתמודד איתה יהיו נגישים לי כל הזמן. ובתוכנית הזאת זה אפשרי.
למי שמתמיד
בהחלמה ובאהבה
יעקב
