שלום לכולם!
לאט לאט חודרת להכרה שלי העובדה שאני גאוותן חסר תקנה (בינתיים)
לא ממש אכפת לי ממישהו, רק מעצמי. אני מרמה את עצמי בלי סוף ולא מצליח לצאת מזה.
אני גם כותב הודעות לחברים בפורום ולא ממש מעניין אותי אם זה בא בזמן טוב ואם זה נוח לאחרים.

החפץ חיים כותב שבעל לשון הרע שנהיה מצורע צריך להודיע לאנשים שהוא טמא. אחת הסיבות לכך היא שהפה שלו טמא וכל התפילות והתורה שלו נשארים בארץ ולא עולים לשמים אז ע״י שהוא מודיע אנשים מרחמים עליו ומתפללים עליו.

אני טמא בגאווה, כל מה שאני עושה מלא בגאווה, לא עולה ולא מועיל.

אני צריך עזרה
יניב בן ינון וחנה

שבת שלום!

התחלה טובה של תחושת חוסר האונים,
עלה (בחוסר האונים) והצלח (בשיטת 12 הצעדים).

בהחלמה
יעקב

איך אדע להבחין בין חוסר אונים חיובי, להלקאה עצמית שלילית זו שסוללת את הדרך לנפילה הבאה?

תבחן מה התחושה אחרי.
אם התחושה היא שאין לך כוחות ולכן אתה נותן את כולך לאלוקים זה חיובי.
אם התחושה היא שאין לך כוח אז אתה מתייאש ונופל עוד זה שלילי

האמת, שאני לא כ"כ סומך על ההרגשות שלי, אפילו לא אחרי. אני כבר שנים מספר לעצמי סיפורים לפני ואחרי ובאמצע...
כיום אני שואל את הספונסר שלי. הוא מריח עלי אם זה בריא או חולה.
כיון שאני לא ספונסר בכלל. ולא ספונסר של אונלי בפרט, אין לי את התבונה לדעת אם הפוסט הזה נובע מחוסר אונים או מהלקאה עצמית.
בכל מקרה, כל זמן שמחוברים לתוכנית ולחברים, ההחלמה מתקרבת. העיקר לצעוד כל יום קדימה.
יום טוב חברים