.

שלום חבר,

לדעתי אם יש קשר, הוא רק בכיוון אחד.

כלומר, אני בתור מכור, הייתי יכול בקלות לאבד את מקום עבודתי.
אך עצם העובדה שאני עובד ועסוק כל היום, לא עוזר לי במאומה.

לכל דבר יש את המעלות שלו והחסרונות שלו.
מצד אחד זה נותן תעסוקה כל הזמן, כך שאין כל כך זמן ליפול. מצד שני זה יוצר מתחים  של עומס תעסוקה ועבודה, שיכולים לגרור נפילה.
לכן העבודה העצמית לא צריכה להיות קשורה לדברים חיצוניים, לא לרמת החסימה באינטרנט, ולא לרמת התעסוקה, או השיעמום.
החסימה צריכה להיות פנימית, אצלי בתוך המוח.
פעם אם הייתי ליד מחשב חסום לא הייתי נופל, וליד מחשב לא חסום הייתי נופל.
היום זה לא משנה, כי אני חסום (בעז"ה)
יעקב

אם אני מבין נכון, ואם יש לנו אותו ראש, כוונתך לשאול האם האובססיה באה לידי ביטוי יותר אצל אנשים מובטלים, או מחוסרי תעסוקה, לעומת אנשים שעמוסים בעבודה.
בתחילת דרכי במחלה, הייתי בטוח שאם אצליח למלא את חללי הזמן הפנויים שלי, יבוא לציון גואל, אך מהר מאד התבדיתי. אולי בטווח הזמן הקצר זה עזר, אך מצאתי את עצמי לא חושב על כלום, מתנהג בחוסר שפיות מוחלט שיכל לגרום לסיום העבודה לא פעם, ואולי אף החמרה של המצב, כתוצאה מרגשי אשמה, תסכול וכדו'. כך שלמדתי על בשרי, שאצלי אפילו עודף תעסוקה לא מהווה שום פתרון לאובססיה.

(לגבי מספר הצפיות, לא ראיתי כאן מספר חריג, ומוחי הכחול, לא הצליח לחשוב על פרטים עסיסיים היכולים להיות כאן... )

אולי הוא התכוון הפוך, להתלונן על מספר צפיות נמוך בגלל שזה לא תוכן עסיסי?
כי הנושא מאוד מעניין וחשוב וגם אותי הוא עניין, אבל גם מוחי הכחול והקודח לא מצא פה משהו הראוי להסתכן עליו.
(אפשר למחוק את התגובה הזאת, כי היא נראית לי קצת אהבלית, אבל באמת לא הבנתי את דבריו של הכותב)

יעקב

אני יכול רק להעיד על עצמי שבתקופות שבהן היה משעמם בעבודה מצאתי את עצמי משוטט ברשת עד לנפילה.

בתקופה של כמה חודשים שהייתי מובטל פשוט התרסקתי וצללתי לתהומות שלא הכרתי קודם.

כך שאמנם עיסוק אינטנסיבי בעבודה הוא לא תעודת ביטוח אבל הוא בהחלט מחסום הגנה נוסף (גם אם לא הרמטי) בפני התאווה

נכון, זה מזכיר אינטרנט חסום, זה טוב בשגרה, אבל כשהאובססיה מגיעה, נמצא את הדרך לעקוף הכל...