לא כתבתי המון זמן בפורום והיתה סיבה וזה לזמן אחר.
הסיבה שאני כותב היום היא שאני רוצה לצטט ה אשתי כתבה לי היום בעקבות מריבה.
ציטוט מהמייל: "נראה מה הם יגידו שאני יפיץ מייל עם החסרונות והבעיות שלך נראה איך הם יגיבו."
ציטוט מSMS:" אתה חושב שאני לא יודעת שאתה גולש גלישה נסתרת במחשב שלך? שיש לך סטיות? איזה אישה היתה נשארת איתך עם חסרונות תהומיים כאלו? יש לי גיהנום בדוק איתך! אני שותקת ושותקת ומנסה לבנות את הנישאוים האלה"
עוד אחד: " תיזהר, עוד מילה אחת לא במקום אני שולחת מייל לכל אחד ואחד מבני המשפחה שלך עם החיסרון הכי גדול שלך, ההתמכרות שלך לסרטי פורנוגרפיה וזה יהיה ממש לא נעים, לא תוכל להסתכל לאנשים יותר בעיניים"

ועם זאת אני אמור לחיות??

לא מכיר אותך אך אני מנסה לחשוב על 2 דברים:

1 - עד היום היא יודעת ולא אמרה מילה, למה?
2 - מה גרם לה עכשיו לכתוב סמס נזעם כזה?

בהחלמה.

התשובה נמצאת בשאלה שלך
עם זאת אתה אמור לחיות .
בלי סימן שאלה
לדעתי הנס הכי גדול שיכול לקרות למכור זה שאשתו נשארת איתו אחרי שהיא מגלה
את זה שאתה מכור חולה צריך טיפול ויעוץ את זה תספר לספונסר לאשתך רק תגיד תודה שהיא עדיין איתך
ותתחיל לטפל בעצמך
רפואה שלמה

לאסיר תודה:
1) היא לא אומרת מילה בדר"כ כי במחינתה זה לא קיים. היא מתעלמת מזה במופגן כאילו זה לא העסק שלה.
2) אבל... בשעת מריבה, כעס או מרמור היא נזכרת בזה ומטיחה בי את הנושא הזה. שכל הלא טוב של החיים שלנו זה ממני, ושהיא לא רוצה לחיות איתי ושאני אהיה אבא לילדים שלה.

בשמחה תצאו:
אני לא יכול לטפל בעצמי בנושא הזה. בהכל טיפלתי, הייתי בדכאון כמה שנים והיה לי OCD מטורף ובהכל הצלחתי לטפל. בזה אני לא מצליח. ממני והלאה. לא יודע למה. נגזר עלי לחיות עם זה עד מותי.

ליהודי, אני מכיר המון אנשים שהיו מוכנים לתת הכל כדי שיוכלו לחיות עם אישה שמבינה שהבעיות של הבעל עם התאווה זה לא העסק שלה, ואם בדרך כלל היא שותקת ולא אומרת מילה אלא בזמן כעס מירמור ומריבה, אז כדאי לך להשתדל לא לריב איתה ושהיא לא תהיה בכעס ומירמור...

איך עושים את זה? מנסים להיות קרובים לאבאל'ה למעלה. בשבילי תוכנית 12 הצעדים עובדת נפלא, לא ביום, תהליך. כל יום שעובר מהשימוש האחרון שלי משפר את המצב יותר.

בהחלמה.

אסירותודה
לא התחברתי לדברים האחרונים שלך.
נראה לך מציאותי שאני יהיה לא נקי, ואני איך שהוא יוכל לא לריב עם אישתי?
אני מבין שכתבת את הדברים בצורה של "מצווה גוררת מצווה", כלומר- אם אתה רוצה לא לריב, תתחבר לכח עליון. אם התחברת לכח עליון, תגלה פתאום שיש מישהו שיכול לקחת ממך את התאווה.
אבל, לי מאוד חשוב לדעת שקודם אני מוסר את עצמי לכח עליון בשביל למסור לו את התאווה, ובהמשך כתוצאה מכך אני ירויח גם בשלום בית שלי.
אבל אם אני ימסור את עצמי לכח העליון רק בנושאים של שלום בית, אבל בנושאים של התאווה אני ישאר להיות אלוקים, אני בעצם ממשיך לחיות בהכחשה.

וליהודי הבודד,
לא הבנתי מה אתה רוצה מאשתך, אשתי לא היתה שולחת לי אסמסים, היא פשוט היתה הולכת לרב להכין גט,
אז אשריך שנפלת עם אשה כזאת שאומרת לך את האמת בפנים רק כשהיא כועסת. תראה איזו שליטה עצמית יש לה כשהיא לא כועסת.
לפעמים באה לנו תחושה שבעצם לנו מותר לעשות הכל, כי "אנחנו לא מסוגלים להתמודד עם עצמנו". אבל לאשה אסור אפילו להתלונן.
אני תמיד יוצא מנקודת הנחה, שאם אשתי מתלוננת עלי משהו, כנראה שהיא צודקת.

מקווה שלא פגעתי באף אחד
בהחלמה
יעקב

יעקב יקר, הבנת מצויין, התחברת. זה בדיוק מה שכתבתי בין השורות.

אסירותודה, התחברתי מאוד לדברים, אבל פחות להצעת ההגשה.
בכל אופן תודה.
התובנה נכנסה.

היהודי הבודד, יש לך ספונסר?
כואב מאוד מה שקורה לך, בעיקר זה שאתה לא יודע מה לעשות עם זה.
האם אשתך יודעת שאתה מטפל בבעיה?
האם אתה אכן מטפל בבעיה?

אני מאוד מקווה שמהסיבוך הזה יצאו לך חיים טובים ורציניים יותר.
אוהב אותך

אינאונימי

יהודי בודד,

כאב לי מאוד לקרוא את הדברים. בהחלמה יש חלקים כואבים. הכאב מנקז את המוגלה שהצטברה לנו בכל אבר בגוף.

ובחלק המעשי, אולי זה הזמן לקחת את אישתך ולספר לה את סיפור חייך. תעביר אותה לצד שלך.
אולי טאטע הרגיש שאתה מוכן לניתוח הזה היום, ולכן הוא יצר בינכם מתח היום? אולי הוא  חושב שאתה כבר בשל לקחת צעד אחד קדימה?

בכל אופן אל תשאיר אותנו במתח... תמשיך לשתף.

לכולם

היתה תקופה לא מזמן שהצלחתי קצת לשלוט בזה ואפילו להביא עצמי למצב שאני מדבר איתה בצורה הכי פתוחה על הנושא ושהסכמנו שהגיע הזמן לטפל בזה וללכת לקבוצה של 12 הצעדים.
לא הצלחתי להביא את עצמי למצב שאני באמת קם והולך ומשם התחילה ההדרדרות.
ירדתי בחודש האחרון לתהומות גדולים שאני לא יודע איך לצאת מהם.
אני לא יכול לטפל בזה כי אני נמצא עמוק בזה וכי אין לי את האפשרות המציאותית (אני יודע שלא אוהבים לשמוע את זה פה) לטפל בזה כרגע.
וכעומדים במקום... הולכים אחורה.
לכן, אני כרגע לא מטפל בבעיה אלא מייחל לטפל בה.

בקשר אליה. אין לי ספק שהיא אישה טובה שמבליגה הרבה ומנסה לקיים איזשהיא מערכת נישואים חצי תקינה אבל מפה ועד לאיים עלי בפרסום הדברים למשפחה שלי זה להרוס לי את הקשר איתם, את הקריירה המתפתחת ואת הקשר עם הבת שלי.
כרגע אנחנו לא מדברים מאתמול.
נראה מה יוליד יום המחר

אתה חושב להגיע אולי דרך הצד השני של היקום?

ועכשיו ברצינות, אני לא מכיר את המושג של לא יודע איך לצאת מהם. אף אחד לא ביקש ממני לצאת, ביקשו ממני להרשות לאלוקים להוציא אותי.

תורה על רגל אחת.

בהחלמה, ואל יאוש. אם נתמיד נצליח.

יעקב

אוהבים אותך!
קראתי את דבריך וכאב לי מאוד מאוד. הזדהתי והתחברתי מאוד עם הכאב.
מעולם לא הייתי במצב אפילו דומה ואני אסיר תודה לה' על כך, ובכל זאת הצלחתי להתחבר לכאבך.
קשה היה לי מאוד לכתוב פה, קשה היה לי להתמודד עם כל הכאב וחששתי לכתוב פה דברים לא טובים ואולי לפגוע. אני מתפלל לה' שיתן לי את המילים הנכונות לשתף פה ברגשותי.

אני לא מבין דבר בהחלמה, בתוכנית או במחלה וממש לא יודע לייעץ, לא בכל הקשור לתאווה ובטח לא בדברים כ"כ מסובכים.
אבל דבר אחד למדתי פה- לשתף.
תשתף. לא רק את החברים, אלא גם את ה'. תשתף אותו, תתפלל אליו. תצעק אליו, מי יודע, אולי הוא יעזור.
התוכנית מלמדת אותנו לבטוח בו, להגיע לרמה עצומה של מידת הביטחון. זה לא משהו פשוט בכלל בכלל. אבל זה חלק מרכזי מהתוכנית- לסמוך עליו, מה שהוא ייעשה- זה טוב. אני לא מרגיש את זה ולא חי את זה מספיק לצערי, אבל אולי, ננסה להתפלל את תפילת השלווה ואולי נרגיש את זה טיפה- "אלי, תן בי את השלווה לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם, אומץ לשנות את הדברים אשר ביכולתי ואת התבונה להבחין בין השניים". "רצונך ייעשה ולא רצוני". זה קשה, אני מרגיש רחוק מזה. אני יודע מה טוב לי ולא מוכן שה' ייעשה כרצונו, אני רוצה שהוא יעשה כרצוני! באמת! אבל אני מתפלל אליו שיעזור לי גם בכך, שיתן לי לתת לו לנהל את העולם. זה עוזר, אני טיפה משחרר.
בהצלחה לכולנו!
לילה טוב, נקי ומלא החלמה לכולנו!

אתה נמצא במצב לא פשוט, ואני מאד מבין את הכאב הזה.

מה אתה מרגיש כלפיה? אתה מסוגל להבין אותה?

אם אתה לא מצליח לקום וללכת ל-12 צעדים כנראה שעוד לא הגעת לקרקעית, וחבל. נהוג לומר, שהקרקעית היא כשמפסיקים לחפור... אם אתה מחפש פתרון למצב, כנראה שאין לך ברירה...