שלום לכולם
אני נמצא כאן ממש במקרה (או רק מה׳) הסיבה שאני בקושי נמצא כאן כי אין לי אינטרנט בבית והפלאפון מוגבל מגישה לאינטרנט אבל שיש איזה התקף תאווה גם האפליקציה שלא חשבת שיש סיכוי למצוא פירצה להיכנס לאינטרנט בסוף אתה מצליח אין דבר העומד בפני התאווה. חשוב לציין שיש לי הסכם עם עצמי (שאני עומד בו ב״ה) כל אפליקציה שאני מצליח להיכנס איתה נמחקת אוטומטית איך שאני יוצא מהאתר ואין לי אפשרות להוריד אותה גם אם אני רוצה עד היום מחקתי איזה 20 אבל אחרי שחרשתי על מי שנשארו זאת האחרונה . אתם קולטים עם איזה יצר מטורף אנחנו מתמודדים?
בכל מקרה חברים יקרים הזמן היחיד שיש לי מול המחשב זה במשרד וגם שם אין לי זמן להיכנס לכאן אבל אני חייב להגיד שאני אוהב לקרוא כאן תגובות של אנשים וזה עושה לי טוב באופן אישי.
ב״ה היום אני מתחיל את היום 9 בלי לפגום ואתם בטח מכירים את הימים הראשונים של מכור עם התקפי תאווה באים והולכים
ובדרך כלל כשהיה מגיע אחד כזה והייתי מצליח להיכנס לגוג אל אתם מתארים לכם איך זה היה נגמר
והיום שוב פעם קצת יצר הרע הצלחתי להיכנס אבל אמרתי לעצמי לפני שאני עושה טעות נכנס לבקר כאן ותנחשו מה התאווה פשוט הלכה לעומת שבאה ישתבח הבורא
אז אם אני כבר כאן רציתי להעלות נקודה חשובה
כולנו כאן מסכימים שאנחנו חולים על זה אין מחלוקת
אבל אחד הכלים החשובים כדי להחלים זו הכנות צריך להיות אמיתיים לפחות עם עצמנו
השאלה הראשונה שכל מכור צריך לשאול את עצמו כמה אני באמת רוצה להחלים ?
ואולי איפה שהו אני מנצל את העובדה שאני חולה כי ככה יותר נח לי ליפול להשתמש עוד קצת בתאווה
אחרי הכל מה אני יעשה אני חולה אנוס רחמנא פטרא
זה עולה לכם בראש כשאתם רוצים לפגום או רק לי?
נכון שאני חולה אבל יכול להיות שפשוט התרגלתי למחלה הזאת ? או שנח לי להיות חולה ככה אני יכול לממש את התאווה עם פחות יסורי מצפון?
אחרי שנתיים של התמודדות עם ההתמכרות בשלל צורותיה הגעתי למסקנה אחת ויחידה
אפשר להמשיך ולתרץ ולהקשות התווים יגמרו והתירוצים לא יגמרו שערי תירוצים לא ננעלו
המסקנה היא כמה שאני יותר אוהב את עצמי את התאווה ככה קשה יותר להחלים וכמה שאני יותר אוהב את השם
כמה שאני יותר מוכן להקריב בשבילו ככה יותר קל להחלים
הרמב״ן זכותו תגן עליי ועליכם כותב
שגם מעשה הרשעים זה רצון השם חייב להגיד ככה כי הרי אין אדם נוקף אצבע (על העכבר ) למטה אם לא מכריזים על זה מלמעלה
הרי מי נותן לאדם את הכח לעשות עבירה ? השם
את הרצון החשק היכולת ? הכל השם אז מה שייך כאן שכר ועונש ? ואיפה כאן הבחירה?
מסביר הרמב״ן הכל זה השם אתה צודק אבל על המחשבה שהיתה לך שאתה יכול ללכת נגד רצון השם הקדוש ברוך הוא מגלגל עליך שאתה עשית את העבירה הרצון שלך היכולת שלך הכל אתה
וכן להיפך על מה אדם יבקש שכר מי נתן לך את הרצון לעשות מצוות ? את החשק את היכולת את השכל להבין ללמוד וללמד ? השם
אז על מה מגיע לאדם שכר ? על המחשבה לעשות רצון השם הקדוש ברוך הוא מגלגל עליך שאתה עשית את המצוות הרצון שלך ללמוד תורה השכל שלך הכל אתה
אז חברים יקרים כולנו חולים אנחנו לא יודעים מה ילד יום אנחנו פותחים את העיניים סוגרים את העיניים אומרים תודה לאבא שעוזר לנו להשאר נקיים שומר עלינו על ניסיך ועל נפלאותיך על ניסים שאנו רואים בעיניים ועל הנפלאות שאנחנו לא רואים
אבל המפתח להחלמה להיות אמיתיים עם עצמנו רצון יראיו יעשה שמי שירא את השם גם את הרצון שלו השם עושה
כמה שאתה באמת רוצה להחלים ככה השם יעזור יושיע ויגן

נכון.
כשאני יודע שאני חולה חולפת בי מדי פעם המחשבה האומרת שעכשיו 'מותר לי', אבל אז אני נזכר שאני מנסה להפסיק לא מפחד מעונש או ע"מ שלא לעבור עבירה, אלא מהסיבה הפשוטה שאיני יכול לשאת את הכאב שהשימוש גורם לי וגם אם הייתי מקבל 'היתר' מבית הדין הגדול זה לא היה משנה את העובדה שאני מכור ושאבדה לי השליטה על חיי.

וכשקשה, אף פעם לא מזיק לספר לחברים.
לתשומת ליבי.