לפני קצת יותר משנה הגעתי לתכנית של SA דרך השליח הטוב יחזקאל משמור עיניך...
כאשר הגעתי לתכנית הייתי "על הקרשים", לא עברו עלי יומיים בלי אוננות, שקוע כולי ברומנים מחוץ לנישואין, ובחובות עתק כתוצאה מהבריחה אל הבלתי נודע...
לאחר כשלשה שבועות מאז שהגעתי לתכנית התחלתי את דרכי הראשונה שכללה שינוי עמוק ומהותי בכל הגישה שלי לחיים, עבודת צעדים עם ספונסר, וכמובן נקיון.
הייתי נקי 37 יום, ונפלתי, קמתי שוב והייתי נקי 55 יום, שוב נפלתי, לאחר מיכן 6.5 חודשים ושוב נפלתי, ועכשיו 55 יום ושוב נפלתי.
במהלך השנה האחרונה חיי התהפכו מקצה לקצה, מ"שקרן כרוני" הפכתי לאדם שמסמיק כאשר דבר לא מדוייק יוצא מפיו, מבזבזן מטורף הפכתי לשקול, ומבעל שחוזר כל לילה ב 2 בלילה הפכתי לבעל ואבא אוהב לילדיו ואשתו.
כרגע אני מרגיש על סף יאוש, זה קצת מוזר שאני כותב את זה בדיוק אחרי כל המתנות שקיבלתי, אבל מה אני יעשה, ככה אני מרגיש, אני מרגיש שכלום לא שווה לי, שאני אפס מאופס, נופל סדרתי, לא עושה תכנית, וזה מביא אותי למחשבות על לעזוב את התכנית, אני מרגיש שאין לי כח יותר.
כאשר אני כותב את זה אני מצטמרר, עד לפני כמה חודשים הרגשתי שכל העתיד לפניי ושאני בדרך הנכונה, היום אני מתחיל לחשוב על דברים אחרים...
אני יודע מצד אחד שברגע שאעזוב את התכנית אחת דתי למות, עד שאשתי תעזוב אותי זה עניין של חודשים, או עד שאפשוט רגל ויד מבחינה כלכלית, מצד שני היאוש העמוק והתחושה של "אין תקווה" משתלטת עלי ברגעים אלו מאד.
אני מתנצל על היאוש שאולי הכנסתי בדברי, אבל זה מה שאני חש היום.
