כנות, לא ביום אחד נכבשה רומי ולא ביום אחד תרכש כנות, חיים שלמים התנהלו מאחורי מסכה עבה של שקרים קטנים ורמיות שלא תמיד אני הרגשתי בהם, כי הם כבר היו חלק בלתי נפרד ממני, פוליגרף היה נכשל כמעט בניסיון להוכיח כי שיקרתי. אבל ככה זה.
ורק עם הרבה עבודה, שיתוף ועוד שיתוף הסתכלות עצמית ביחד עם עוד זוג עיניים לא משוחד ומלא אהבה ורצון לסייע, רק ככה אוכל להבנות מחדש, ולהפסיק להסתתר.
אבל איך יוצרים את הקשרים הללו? אין ברירה, צריכים לחצות את הרוביקון ולהתקשר למספר טלפון ושם אלמוני שמי יודע אם הוא השם האמיתי (וככה דווקא קל יותר) להתגבר על הבושה ולהבין שמן העבר השני נמצא בן-אדם, חולה כמוך, טוב כמוך, שקרן לא פחות טוב ממך, שמעוניין לעזור ולהעזר, לשתף ולהשתתף, רק תעשה את הצעד הקטן והאמיץ הזה ותתקשר, כשרע לך כשטוב לך כשסתם לך, לעוד שם לעוד מספר תכיר חברי אמת חדשים.
בהזדמנות חגיגית זו אני שוב רוצה להודות מקרב לב לחברים שעונים בטלפונים בהודעות בשעות לא שעות ובמקומות שונים לאלו שחוזרים לשיחות שלא נענו, לאלו שנותנים לך את ההרגשה (האמיתית) שכשהתקשרת לקבל מהם נתת להם לא פחות.
אוהב אתכם ומחכה לטלפונים תמיד, כורע.
