רציתי לכתוב לך שיר,
אבא, אך פי נאלם.
רציתי לבנות לך עיר,
אבא, אך אין לי סולם.

רציתי לכתוב לך בכי,
אבא, כבר אין לי דמעות.
הלכתי מדחי אל דחי,
אבא, האם אפסו התקוות

רציתי לומר גם תודה,
אבא, אני לא מעיז.
מוכה, רופסת, שדודה,
אבא, הייתי פזיז.

רציתי אותך לצידי,
אבא, היית יכול.
יכולתי להיות יחידי,
לולי טמנתי ראשי בחול.

רציתי אליך לזעוק,
אבא, בנך יחידך.
כאבים איומים לפרוק,
ידעתי שאין מלבדך.

------------

אבא כתבת לי שיר,
ראית שפי נאלם.
אבא בנית לי עיר,
ראית שאין לי סולם.

אבא הורדת דמעות,
ראית ששלי כבר יבשו.
פרצת תלמים של תקוות
גם דרכים שלא נכבשו.

אבא נתת לי עוז,
לפחות לרצות להודות,
הושטת לי יד, לאחוז,
לימדתני בפסיעות מדודות.

אבא ליטפת דימעה
רצית אותי לצידך.
ולבך נמס כחמאה,
גם כשלא האמנתי בך.

אבי גם עכשיו אין מילים,
איך אוכל להודות על דממה.
ליבי וליבך כבר שלמים
הן הראת לי שביל החלמה

תודה אבא המתוק

שיר יפהפה...
בטוח שהלויים ילחינו עליו מנגינה...      (נועם ה'?)
בבקשה תמשיך הלאה... את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק...
אשירה לה' כי גמל עלי

(הייתי משנה את הסוגריים שבכותרת, קבל את עצמך. אתה חופר לנו בלב, אל תתנצל על זה.)

כבר הרבה זמן אני רוצה לדבר עם אבא ואני תקוע.
אני מת לדבר איתו, אני מנסה עכשיו בדרכים עוקפות, אולי יחוס....

תודה יעקב!!!!!!

נגע ללבי
תודה יעקב
עלה והצלח

יעקב היקר,

תודה על השיר הנפלא. אהבתי.

אני מזדהה מאוד עם החיפוש אחרי אבא. יש לי המון מחשבות על כך בראש והדברים לא מסודרים. אני מקווה שאוכל לכתוב בקרוב על כך.

תודה חברים.
כבר הרבה זמן אני רוצה להודות לאבא על הנס הענק שהוא עשה לי, כשהוא הביא אותי לכאן. ועל ניסיו שבכל יום, שכנגד כל הסיכויים אני נקי. לא הצלחתי לבטא את זה במילים פשוטות, זה בער לי בלב, עד שזה יצא בצורת שיר.
גם על השיר אני מודה לאבא.
תודה.