אני קראתי ממש ברגעים אלו משהו בספר הלבן שייתכן מאוד שקשור לנושא:
"להישאר מפוכחים זו המטרה הראשונית שלנו; התעוררות רוחנית היא התוצאה גם בלי
הכוונה. מתוך החוויה שלנו אנחנו מבינים, שאין ריפוי בלי התעוררות כזו. ההבדל בין העדר
ביטוי כפייתי של ההתמכרות שלנו )להיות "יבש" או "נקי"( לבין ריפוי הוא החיים
החדשים. אם אנחנו רוצים את חיינו הישנים בלי שום פגע, רק ללא ההרגל, הרי שאיננו
רוצים באמת ריפוי, כי המחלה שלנו היא דרך החיים הישנה."