בספר הלבן כתוב משפט כזה:
"את התוכנית של שנים-עשר הצעדים, שבאה לעולם בזכות אלה
שניצחו את הרודנות של השתיינות,קיבלנו בזכות החסד האלוהי. "

לכאורה הדברים האלו קצת מבולבלים.
אני מבין שעד היום התאווה התנהגה בי כמו רודן אל נתין חסר ישע. אני מבין ש12 הצעדים בעצם מגלים לי את האפשרות להחליף רודן ברודן. במקום רודנות התאווה, החלפתי לרודנות של- כוח רוחני חזק ממני.
הכל טוב ויפה. אבל, אם למשל אני נמצא בחוף הים, הרי לכאורה חזרתי לשטח שליטה של הרודן המכונה 'תאווה', ולפי זה אין לי סיכוי בכזה מצב להצליח להשמר ממנה. כי כאן זה שטח השיפוט שלה.
השיטה היחידה בעצם שיכולה לגרום לרודן לא לשלוט עלי, זה פשוט לא להכנס לשטח שלו.

ככה אני חשבתי. אבל חברים ותיקים אמרו לי שזה פשוט לא נכון. הם אמרו לי שאם אני נמצא על קרקע רוחנית מוצקה, אני יכול ללכת לכל מקום, גם למקומות שהם בשליטה מוחלטת של התאווה. אבל לי זה היה נשמע מופרך. הרי אם אני נכנס לצפון קוריאה, לא משנה כמה בדמיוני אני יחשוב על מדינת ישראל. תכל'ס אני בצפון קוריאה תחת שליטתו של העריץ הצעיר. ואם משהו מהדברים שאני עושה לא ימצא חן בעיניו הוא יעשה בי כרצונו.

בקיצור לא הבנתי איך זה הגיוני.
אבל כנראה שהסיבה שלא יכולתי להכיל את הדברים היא, כי לא הבנתי מה הכוונה 'קרקע רוחנית מוצקה'. לי זה היה נשמע, שאם אני הולך לחוף מעורב שמלא בתאוות ויצרים, לא משנה כמה הקרקע הרוחנית שלי תהייה מוצקה. הרי המבט השני יבא לי בעל כורחי, הרי זה כל הזמן מולי, ממלא אותי, ולא נתון לשליטה.

אלוקים עשה עימי חסד, ופישט לי את הדברים, בהמשך למשל הרודן.
גם אני מצליח להבין, שגם במדינה עם שלטון רודני, אין לשלטון שליטה עלי, אם אני נמצא בבניין השגרירות. השגרירות היא מדינה בתוך מדינה. בה אני יכול למצוא לי מקלט מדיני, מכל מבקשי רעתי. אז זהו נפל לי האסימון. בכל מקום בעולם שאני יהיה, אם אני יקח איתי את בניין השגרירות, אני יהיה חסין. אף אחד לא יוכל לעשות לי רע. אני ישאר כל הזמן תחת השיפוט של המדינה שלי, ולא תחת השיפוט של המדינה שאני נמצא שם.
זו הכוונה 'קרקע רוחנית מוצקה', להבין שאני שגריר של אלוקים, לא רק שגריר, אלא גם שהשגרירות הולכת איתי לכל מקום, (כמובן אם אני יודע איך לישם את ה'כניעה' וה'מסירה'). כן, גם אם אני ילך לקניון מלא בתמונות שחץ. גם אם אני יהיה בחוף מעורב. אם אני יודע להתנהג בצורה של שגריר, אני יהיה שמור.

נכון שבנתיים אני לא. ולכן אני ישתדל לא להכניס את עצמי למקומות שקשה לי בהם. אני יוצר הרי פעולות של כניעה, ולא של מלחמה. כלומר שאם כיום אני יודע שיש מקום שאם אני יהיה בו התאווה שלי תגבר, אני לא ילך לשם. אני יכנע. אני יבין שאין לי כוחות להלחם בתאווה. ואם היא רק תתעורר קצת אני אבוד.
אבל לפחות בתאוריה אני יודע שזה הגיוני. שהפלא הזה שנקרא 'קרקע רוחנית מוצקה' הוא דבר שעובד, ולא רק איזו שהיא קלישאה.

ועובדה שיש מקומות שפעם לעבור לידם היו גורמים לי שיטפון של תאווה. והיום, זה תלוי. אם אני נמצא ביום שאני מחובר לתוכנית, ואני עושה את הפעולות כמו שצריך, הכל רגוע. אני בכלל לא שם לב שעברתי ליד המקום הזה, אני כולי שקוע באלוקים שאוחז בידי. אבל אם אני ביום פחות מחובר. אם אני ביום מנוהל, על ידי טינות, תאוות, פחדים, או כעסים וכד', אם אני לא הולך יד ביד עם אלוקים, ומנוהל רק ממנו. אני לא יחזיק מעמד גם מול זבוב.

נכון אני חולה, אבל אם לקחתי את הכדורים הנכונים הכל בסדר. אני על 'קרקע רוחנית מוצקה'.
אבא תעזור לי להיות שגריר שלך, תמיד.

תודה יעקב
תובנה נפלאה, התחברתי.
הלוואי וגם אני אהיה שגריר.
שגריר פשוט מספיק לי. לא צריך ראש סגל הדפלומטים.
יעקב, אפשר להוסיף,
לשגריר יש לפעמים שיירה כזו, כמה רכבי שרד ביחד. ביחד הם חוצים ביעף דרך כל הפקקים.
שבת שלום

תודה יעקב. שליח האו"ם...

תובנה יפה!
רציתי להעיר - שלעניות דעתי - היכן שמסוכן ואין לנו יתרון להיות שם, אז אם יש לאדם קרקע רוחנית מוצקה אין צורך להכנס לשם, אבל אם יש צורך אמיתי רוחני או גשמי ללכת למקום שליטת הרע והאדם מרגיש מספיק חזק והוא מגיע למסקנה (או אחרי ייעוץ) שהוא כבר במצב של חוזק שלהיות במקום בשליטת הרע זה לא מסוכן לו, אז שייך להשתמש בתובנה הזו.
אבל ללא צורך אמיתי אני חושב שזה מיותר להכנס לשטח האוייב. (הוא יכול לשבות שבויים)
אני הייתי נכנס לשטח האוייב כדי להציל את השבויים... (כשיש כוחות עושים את זה ברמה מסויימת)

תודה חבר.

אותי לימדו שבאותם עמודים בספר הגדול הדנים בכך ישנם שני תנאים. אחד כפי שהזכרת הוא קרקע רוחנית מוצקה, אבל יש עוד אחד והוא מופיע באותיות מודגשות:

אם יש לנו סיבה טובה להיות שם. התנאי הזה מופיע פעמיים וגם בפירוט די רב. יתכן שישנם מקומות וזמנים שאינני מחפש תאווה אבל אני מחפש "לסחוב" מאווירה, להתקרב אל התאווה - ואז שום קרקע רוחנית מוצקה לא תעזור לי. לעומת זאת אם אני נמצא שם בגלל הסיבה הנכונה - אין לי מה לחשוש.