שלום יניב ידידי האהוב,
כמוני כמוך, בלון באויר. מעודד מזה שבלונים קסומים כמוך עפים לידי.
אלוקים הוא אמן. אני לא מבין באמנות. לא יודע מדוע הוא צייר אותנו כך. סומך על אבא שהוא יודע מה טוב.
אבל יניב,
קח את הרגעים הללו, הם רגעים נדירים, אני מאחל לך רק טוב בחיים, אבל בשאול יש יותר קרבת אלוקים.
ר' נחמן אומר,
אם אסק שמיים, שם אתה... כשעולים לשמיים, שם אתה, בבחינת ריחוק. אלוקים תמיד בשמיים גבוהים יותר.
ואציע שאול, הנך... כשאני צולל לתחתית השאול, אני מגלה להפתעתי, הנך!
אבא אהוב נמצא כאן, מחבק ומנשק אותי, נושא אותי בזרועותיו, הנך.
יניב היקר, צעק נא מתחתית השאול, שאל את אבא, איה מקום כבודו? הבטיחו לנו הנך.
יום אחד נגלה, שהשאלה אף פעם לא היתה קשה.
אפשר לקרוא, אשא עיני אל ההרים, מאין יבוא עזרי??
ואפשר לקרוא, אשא עיני... מאין יבוא עזרי! זו תשובה.
אוהבים אותך, מתפללים עליך,
תזכור ותתחזק אנחנו איתך...
הושיעה

תודה הושיעה על החיזוק! ותודה על פותח הנושא על הסבלנות...
לא יודע איך להתמודד עם זה, מכל הכיוונים אני מקבל מסר שאני צריך לדאוג לעצמי
למצוא את עצמי ואפילו להתנגד לאחרים אם צריך.
בא לי למות

מקווה שאת הניתוח הזה יסיים מי שהתחיל ולא ישאיר פתוח...
נמאס לי להיות מלא חורים (והזיהום חוגג)
אין לי כח לעוד חפירות בנפש בלי שום התקדמות.

תודה לכולם!