אני מתרגש, כן כפשוטו מתרגש מהעלאת המכתב הראשון שלי כאן בפורום המכובד.
אבל אני חייב!! למה אני חייב? כי אני מכור שכשקופץ לו משהו הוא צריך פלאטפורמה להוציא את אשר על ליבו, בתקוה שהדברים יצאו ממקום המחלים של החוויות.
המילה פורים והמושג הזה תמיד היו בשבילי פרדוקס של שמחה מהולה בעצב, של שחרור (שתיה) ושל ריקנות.
לא יודע איך עברתי את השנים עד השנה אבל כנראה שמחלתי ואף החלמתי העבירו אותי את הפורימים הללו באופן שאסבול קצת ואוכל לדחוס את הרגשות לתהומות הנשיה שם הם הצטרפו לזכרונות ולרגשות של השנים הקודמות ושכבו כאבן שאין לה הופכין.

אבל השנה זה היה אחרת, שתיתי, ניסיתי לשמוח אבל וזה ה"אבל" הגדול... "שיתפתי", מהבוקר התחלתי לטרטר חברים בתוכנית, על הפחדים, הרגשות, האסירויות תודה וכו'.

לא יכול לומר לכם מה היה בשעות האחרונות של פורים שכן הייתי בעולם אחר אבל את התחושה של היום שאחרי, זה משהו מיוחד.
אני לא מרגיש ריק, אני לא מרגיש שברחתי, אני אפילו לא מרגיש שאני צריך לברוח.

לא חיי אינם וורודים בשום חלק מהם, לא בבית, לא בעבודה, לא בפרנסה וגם לא קל לי עם הילדים, אבל אני נקייייייייי!!!!

ומשם אני חי ומרגיש אחרת ביום שאחרי שלא נשארתי לבד, שלא ניסיתי להיות מחלים לבד.

תודה לך אלוקים אוהב שנתת לי את האפשרות לחוש כך ואת האפשרות לחלוק את זה עם עוד אנשים שסובלים כמוני.

אוהב אתכם
איש מחלים

ברוך הבא איש מחלים
אנא שתף אותנו במה שעובד לך
אנו שמחים שאתה איתנו
כל חבר שנמצא אתנו, מחזק את החברותא

תודה מוישלה על קבלת הפנים, כשאני רואה כיצד מקבלים אותי כאן אינני מבין למה חיכיתי עד היום, כנראה שזה בדיוק מה שאלוקים רצה עבורי, נותר לי רק לומר לו תודה, ואבאל'ה תראה לי בבקשה את הטוב.

ברוך הבא חבר יקר

תודה על השיתוף. נראה שלכולנו יש בעיות עם פורים. אולי זאת ההזדמנות שהיתה בעבר לכך שסוף סוף נהיה אדם אחד בלי פיצול האישיות, ואולי משהו אחר. כך או כך, אני מזדהה מאוד עם הדברים שלך.

היה לי פורים מחלים מאוד (בלי לשתות!), וזאת למרות שאני בתקופה של סערות לא פשוטות.