אני רוצה לשתף אתכם במשהו מאוד טראומטי שעבר עלי היום, שבתחילה היה נראה לי, כבחינה של 'הסתר אסתר פני ביום ההוא'.

ולאחר מחשבה זה שייך ל'ראית את אחורי' ואני אסיר תודה על כך


היום לראשונה החלטתי להשתתף בקבוצה הטלפונית בצהרים, הלכתי ברחוב יפו והאזנתי לחברים, לשיתופים, וכו' תוך כדי הליכה היו אוביקטים אבל שמרתי על מבט שני וכו'.

לפתע עברתי ליד טלפון ציבורי, והטלפון צלצל, ברגע של חוסר שפיות הרמתי את השפופרת (תוך כדי האזנה), ועל הקו בחור ששואל אם יש שם באזור בחורה שהתקשרה אליו, כנראה שהוא היה באמצע התקפת תאוה נוראית, והוא פשוט ניסה להתביית על מי שלא יהיה, ולהשתמש בו כדי להגיע לאן שרצה, בלי להבין איך ולמה, נשאבתי לשיחה הזאת כמו בואקום, היה לזה את הניחוח המתוק של הדבר האהוב והאסור, ניהלתי אתו שיחה אירוטית לכל דבר, עם כל הסממנים, עד שהוא בא על סיפוקו.

תוך כדי שאני מתקרב לבור התאוה ומתחיל לרדת (בלי חבל), אני שומע ברוחי במעורפל את החברים, את הפורום, את מי לא, כולם צועקים ברח משם, נתק, ועוף לדרכך, אבל זה היה חזק ממני לא הייתי מסוגל לזוז משם, הרגשתי נטוע במסמרות בלא יכולת לזוז, בנס הסתימה השיחה, בזה שאף אחד לא היה מוכן להיות הראשון להשאיר מס' טלפון, בנקודה זאת ברחתי....

בסיומה של השיחה הרגשתי נורא ואיום עם עצמי, בבת אחת חזרתי אחורה מרחק של כמה שנות אור, דיברתי דיבורים מלוכלכים שדמיינתי שכבר שכחתי מקיומם, אחרי כמה שבועות שבכלל שכחתי מהאוירה 'הקסומה' של התאוה, שכחתי שבכלל קיים כזה עולם 'ורוד', ופתאום בבת אחת המנוול הזה (וליתר דיוק המסכן הזה) משך אותי בחזקה לבור האפל בו הוא שרוי.

הייתי מזועזע מעצמי, שהגעתי לזה, ועוד תוך כדי פעולת החלמה, של קבוצה טלפונית, אחרי 23 ימים נקיים שעלו לי בדם וביזע, אחרי שהייתי בטוח, שנקיות זה לא הבעיה אצלי בה"א הידיעה, אלא פגמי האופי והבריחה מהתמודדות מכל מיני בעיות.

תודה לך אבא על האירוע הזה, שגרם לי להפנים ולקרוא בקול גדול: אני סקסוהוליסט, אני מכור למין מכל סוג שהוא.
תודה לך אבא שסיימת את השיחה בזמן הנכון.
תודה לך אבא שאני עדיין נקי
תודה על החיים שנתת לי היום
תודה על היכולת להעלות את זה על הכתב
ותודה על שהעמדת מקום כזה שאפשר לפרסם את זה

ואסיים בתפילה ובתחינה
אנא עזור לבנך האובד אשר אינני יודע את שמו, והראה לו את הדרך להתקרב אליך
יעקובלה

אוהבים אותך!
איזה סיפור מדהים. התרגשתי והזדעזתי.

בהצלחה לכולנו!
לילה טוב, נקי ומלא החלמה לכולנו!

תודה לך יעקובלה.

הזכרת לי שבכל יום ויום אני צריך להכנע גם בדברים הקטנים.
כל מבט, כל צליל וכל מחשבה צריכים למסור לאבאל'ה.

בהחלמה

וואו!
הבמאי של הסרט הזה, ממש אמן.
מי יתן, והאמן הדגול, בורא העולם, יתגלה אלינו ויפסיק להסתפק במציץ מן החרכים...
הראינו ה' חסדך...
שבענו מטובך, ואין שביעה אלא בעין...
ישר כח יעקובלה. מסר חשוב מאוד. שיתוף כנה. פוסט מחלים. התחברתי.
אוהב
הושיעה

חויתי איתך את ההלם ואת התדהמה,
חויתי איתך ממש את תחושת ה'אונס'.
הבנתי גם את תחושת האשמה שלך. גם אני הייתי מרגיש אשם.
כל הכבוד לך שפתחת כאן את הפצע השורף הזה. בטוח שזה יתרום לך להחלמה.
נסתרות דרכי ה', ולפעמים אנחנו צריכים 'פוש' קטן קדימה, ה' מסדר לנו את זה בצורה הטובה ביותר לנו.
תחזיק חזק אח יקר.
אתה בן אהוב של אבא.

תודה חבר על התזכורת שאני  מכור למין ולתאווה, ולא משנה כמה אני חושב שאני בהחלמה ומבין גדול בפגמי אופי, אני עדיין אלרגי בצורה נוראית לכל צורה של מין או תאווה.

עצוב , אך אני חושב שלימדת את כולנו את כמה אנו מכורים, עד כמה אנו, חסרי אונים .......

הצעד הראשון 'הודינו כי אנו חסרי אונים מול התאוה, וכי אבדה לנו השליטה על חיינו'
באם הצעד הראשון היה כולל חובת 'דיווח' ועדכון כי אני חסר אונים, אזי קימתי חובתי זאת בהידור רב, בפרסום הפוסט הזה אתמול.

אך הצעד הראשון אומר, כי 'הודינו כי אני חסרי אונים מול התאוה' הודאה פירושה, הסכמה פנימית, והרכנת הראש מול עובדה זו.
ואם כך הם פני הדברים, הרי שנכשלתי אתמול כשלון חרוץ, טלפון ציבורי מצלצל באמצע הרחוב.... יש לו לרוב משמעות אחת ויחידה.
ואת זה אני הרי יודע היטב, ואת הצליל הנלוה הזה שמעתי היטב אתמול....
אדם שהוא חסר אונים מול התאוה, לא מרים טלפונים באמצע הרחוב, טלפונים שהוא יודע מה הם טומנים בחובם.

אם חשבתי אתמול, שהאירוע הזה היה תזכורת מאבא שלא אגיע להכחשה, היןם אני מבין, שזה היה תוצאה של הכחשה....
'יעקב של אבא' אם אתה צודק בהגדירך את הדברים כמעין 'אונס', הרי אני בבחינת 'מכניס עצמו לאונס'....
יתכן שהשתתפתי בקבוצה הטלפונית בשעת מעשה, ואפי' השמעתי את קולי שם, אבל היה מ'הקולות הצפים'.....

אני מקוה שבסופו של יום, אפנים ואתחבר לכל מה שאני כותב כאן, ואוכל להיות 'החבר הכי חדש בקהילה'

ואסיים בתפילה ובתחינה, אנא אבא הראה לי את הדרך להתקרב אליך באמת
תודה
יעקובלה

אני לא יודע על מה אתה מדבר,
לא נראה לי שהייתי עושה את כל החשבון הזה לפני שאני עונה לטלפון שמצלצל, הייתי עונה סתם מתוך סקרנות. וגם אני כמוך הייתי נשאב, לא מהרצון, אלא מההלם. זה לא "מכניס את עצמו לאונס", ולא "קרוב לאונס". זה 'אונס' פשוטו כמשמעו. ככה אני רואה את זה.
א-לי
תן ליעקובלה את השלווה לקבל את מה שאין ביכולתו לשנות.
סיכמנו שהתוכנית שלנו כאן היא של 'מה' ולא של 'למה'. כך שכרגע התפקיד שלך הוא לאסוף את עצמך ולעת איך להתקדם מכאן הלאה. ולא לשקוע ברגשות אשם, 'למה זה קרה לי'?!.

תנסה להזכיר לעצמך כל הזמן כמה שנים לקח לחבר הותיק שהגיע לכנס הארצי, להבין שהוא לא אשם בזה שחבר שלו פגע בו מינית. לפעמים הנפגע מרגיש אשם בזה שהוא נפגע. אסור לך לחשוב ככה.

(ואוסיף את מה שדיברנו אחר כך. שזה שאני לא אשם במה שהוא עשה, לא מונע ממני מכאן ולהבא להתחזק במבט ראשון, או בצלצול ראשון )

בהחלמה

בוקר טוב יעקובלה

הושיעה,
אף על פי שבדרך כלל ספרי קודש עושים לי חררה,
הפעם נהנתי.
תודה לך

בתחילת הדרך התוכנית קראתי ספר מוסר שהציע כניעה ומסירה לה'. ממש ככה. הוא לא ממש התאים לתוכנית כיוון שהוא אמר שמותר להיכנע רק על התאווה וחוץ מזה אסור, אבל הרגשתי שבגלל שהוא קשור לתוכנית אני יכול להמשיך לקרוא אותו במקביל לעבודתי בתוכנית.
טעיתי.
אני קראתי אותו בשביל לשלוט. חשבתי שהוא יתן לי נקיות ולא אאלץ לפנות לאבא.
היום אני יודע שזה מסוכן לי, אם אקרא את הצעדים בתורה אחשוב שאני יכול ע"י התורה בלבד להשיג נקיות ללא פנייה לאבא.
לכן לא טוב לי לקרוא במקורותינו דברים שקשורים לתוכנית, אבל אין ספק שזה משמח אותי מאוד.

יעקובל'ה. תודה.

יעקובל'ה יקר, תודה רבה לך על הסיפור הזה, קורא ומתרגש ביחד איתך.

אני זוכר היטב את השיחות האינסופיות הללו בצ'טים, האדם הבא והבא יושיע אותי. אם אבוא על סיפוקי ממנו אזי "ארגע" ולא אתקשר יותר-שקר וכזב.

מאחל לך וגם לעצמי לזכור את הסבל הנורא במחלה זו-מחלת התמכרות שהורגת, ולעומתה-החלמה עם מתנות רבות שבדרך.

אוהבים.

בחסד.

תודה לכל החברים על התגובות
חיזקתם אותי
את הפוסט הזה כתבתי על פי הוראתו של הספונסר
עם זאת רעדתי כשעשיתי את זה
התביישתי מהחשיפה, מהיציאה מעצמי לאור הזרקורים
והרגשתי נורא אח"כ
התמיכה והאמתיה שקיבלתי עשתה את שלה
והריני לפניכם שוב עם שפיות מסוימת
תודה