יש אדם  שאני יודע עליו את הנתונים הבאים: 1.  הוא "טופל"  על ידי מורה.  2. כבחור הוא אונן הרבה,  הרבה מאד, כלומר הוא היה מכור לתאווה. כל האינדיקציות מראות שעם פורנו כנראה הוא לא התעסק  3. יש לו מה לשפר ברמה הרגשית. 4. הוא נראה מאמין מאד. 5. אני לא מכיר אותו כל כך אבל נראה לי יש לו רגשות  כמו טינה ועוד. 6. היום הוא נשוי, עובד,  ילדים, ונראה שיש לו חיי נישואין טובים.
וכאן מגיעה שאלתי:
בספר הלבן הוא מדבר על כך שההידרדרות של מכור לתאווה היא בלתי נמנעת. האם לדעתכם יכול להיות שיש מקרים יוצאי דופן, שהבן אדם שאני עוסק בו היה בעבר מכור לתאווה בצורת אוננות בתדירות גבוהה מאד, ולאחר הנישואין אשתו וחייו הרוחניים המפותחים כבר מספקים אותו והוא פסק לאונן ולפנטז? 
כלומר, אולי הוא נשאר בראש של מכור מבחינת דפוסי התנהגות ורגש אובססיביים כאלה ואחרים אבל בנושא התאווה הוא הצליח להתגבר.
זה מוביל אותי לשאלה נוספת. נניח שאכן זה המצב, שהוא היה מכור לתאווה בצורת אוננות מוגברת, אבל באמצעות 1. כח רצון מאד מאד חזק, 2. אשה טובה 3. דתיות. באמצעות כל אלו הוא הצליח להשתחרר מההתמכרות לתאווה, ומה שנותר זה הטינה, ודפוסי התנהגות ורגש התמכרותיים אובססיביים כאלה ואחרים, האם יש לו מקום כאן, על מנת להפוך לאדם חופשי ומשוחרר יותר?
אני אשמח מאד מאד לשמוע את חוות הדעת בעיקר של החברים הוותיקים, שהם בעצמם ספונסרים שכבר "ראו עולם" ופגשו לא מכור אחד ולא שתיים.

אינני ותיק, אינני ספונסר, ואינני מנוסה. ואכן, אינני יודע מה לומר לך.
(אם תשאל למה כתבתי בכלל, אענה לך שכתבתי זאת עבור עצמי שבטוח שהוא ספונסר ותיק ומנוסה, אז זהו שלא)

לי מספיק להתמודד ב'מי אני',
כבד לי להתחיל להתמודד גם בשביל אחרים.
אני יודע ש12 הצעדים זה הדבר היחיד שעוזר לי. לא מעניין אותי מה עוזר לאחרים.
אותי למדו שהתוכנית הזאת היא של 'איך' ולא של 'למה'.
בהחלמה

אני יסביר את המניע לשאלה: אני הייתי שמח לעזור לו ולהפנות אותו לתכנית (אני לא יכול להסביר כאן מדוע ואיך, אך האנונימיות שלי לא תיפגע על ידי זה), אך לפני כן רציתי לדעת אם יש בזה טעם. בהתחלה חשבתי: עזוב תתעסק בענינים שלך. אחר כך חשבתי. 1. אני לא הולך להתעסק עם זה יותר מידי, רק להפנות אותו וזהו. 2. חבל על יהודי שסובל. 3. חלק מהתכנית זה לעזור לאחרים, ואני עדיין לא ספונסר, כך שאולי זו תהיה פעולה מחלימה בשבילי.
בכל מקרה באמת נראה לי שהשאלה שייכת לחברים הוותיקים אלה שכבר "ראו הכל" ופגשו מכורים מכל הסוגים, לכן גם לא הסתפקתי בלשאול את הספונסר שלי, אם כי אני מניח שאשאל גם אותו על כך.   

אקדים ואומר: מהנסיון שלי, העיסוק באחר הוא לא בריא. עשיתי את זה בהתחלה וזה לא פעל. יחד עם זה, אני מכיר חברים שזיהו מכור סובל ופנו אליו ואכן זה היה הדבר הנכון והוא הגיע להחלמה. לכאורה צריך להתייעץ עם ספונסר על הפרטים לפני שנוקטים יוזמה של "הצלת העולם".

ולגופו של ענין: אינני חבר שראה הכל, ולא אנסה לכתוב מהנסיון שלי אלא ממה שהבנתי מהספרות של התכנית.

בספר הגדול כתוב שאין דרך להוכיח זאת אבל אנחנו מאמינים שבאיזה שהוא מקום בקריירת השתיה שלנו היה זמן שיכולנו להפסיק בו, אבל הבעיה שכמעט אין אף אחד שרוצה להפסיק באותה נקודת זמן.

מה שמלמד אותי שלפני שהדבר הופך להתמכרות, יכול להיות שפעילות מוגזמת עדיין תיפסק באותו מקום.

יחד עם זה, הדברים כתובים שחור על גבי לבן, שחוץ מחוויה רוחנית, שום דבר לא יכול לעשות את השינוי בראש של המכור ולהפסיק את ההתנהגות הכפייתית שלו, כך שהענין של אישה ויראת שמים לא עושים עליי רושם.

הפתיח שלך גרם לי למבוכה, כי אם אציע עזרה אני בעצם אומר שאני 'ותיק שראה הכל', ואינני. ככל שאני מבין יותר, אני מבין שאיני מבין בכלל. באמת. ואם אתעלם לכאורה זו ענווה שאינה במקומה. הנכון הוא להענות לבקשה, אבל במטותא, להבא אפשר לבקש עזרה גם בלי מילים מפוצצות - מי שיש לו נסיון עם... וכד'.

זכיתי לעלות על הרכבת מעט קודם לאחרים. ב"ה, יש לי נסיון בדברים כאלו, הוא הוכיח שאפשר לגשת כשהמניעים נכונים. אפשר וצריך לעזור. פרק 7 בספר הגדול של AA נכתב בפירוט רב, עשיתי זאת מספר פעמים. המדוברים, חברי תוכנית מפוכחים ואומרים שהפניה הועילה להם.

זה יהיה לא רציני לתת לך עיצה בלי פרטים מדוייקים, אתה מוזמן לפנות אלי בפרטי.

בהחלמה.