ככה. לא מצליח להבין באמת. קראתי אמש את הפוסט של אדם. הזדהות מוחלטת. בכלל, הגעתי לכאן לגמרי במקרה, בתקופה טובה של נקיות. טוב לי. והטוב הזה , הוא, כל כך 'מקרי' כל כך לא מובן. לפני חודשיים הייתי בבור חשוך. בור ריק מלא תאווה. מפוצץ. חונק. מהבוקר עד הערב היא תופסת אותי ושולטת בי. ופאף. משתנה התפאורה. המסגרת עוזרת להתאזן. ולברוח למקום אחר . לברוח, אבל למקום טוב יותר. רגע. אני רוצה לפגוש את עצמי. רוצה לדעת להתבונן לפגמי האופי ששולטים בחיי ומורידים אותי נמוך נמוך בעיניים. להכנע באמת. לרצות להתקשר לאלוהים שלי באמת. אבל התפאורה ורודה ומאירה, ואני בסכלותי תולה בה את חיי. ולאן זה מוביל? למה כל תזוזה בתפאורה קורעת בי חלק. מכאיבה כל כך? למה אני בכלל לא מאמין ומאמין ולא מאמין ומאמין באלוהים ולמה תמיד אני מתמסר לתאווה דוקא ממקום שבטוח באמת שבמקום ההוא טוב? למה אני כל כך לא בטוח במקום שבו אני עומד? מה צריך לקרות? התרסקות מוחלטת בלי טיפת אויר לנשימה? למה הדרך לפתוח באמת את המגירות האלה שבלב היא לפוצץ את הכל? האם כך זה חייב להיות?

יתכן שיש כמה דרכים לכניעה, או שהאדם נכנע בעצמו או שהוא נופל ומרגיש כמה באמת הוא שווה בלי עזרה של אבא, ואז הוא זועק צועק אבאאאאאאאאאא!

הקשבה יקר

אני מבין ומזדהה עם הכאב והתחושות שלך, עם התסכול וחוסר ההבנה של מה לעזאזל עובר עלי?!
הייתי שם הרבה פעמים, לצערי לא הגעתי לתחתית שלי עד שקיבלתי בומבה ב.... שהקפיצה אותי חזרה למציאות המרה של היותי חולה.
מנסיון קולקטיבי של מכורים בהחלמה עולה כי כל אחד חייב להגיע לתחתית שלו הפרטית כדי באמת להכנע ובאמת להיות משוכנע שהוא חסר אונים ואיבד שליטה.

מאחל לך שהתחתית שלך קרובה אליך ותמצא אותה במהרה.

יומחלים

הקשבה היקר,
אני כל כך מזדהה עם הכאב שלך,
זה בעצם כאב שצועק לי, "למה אני רק יבש?! אני רוצה להיות נקי!
אבל בשביל זה בעצם יש לי ספונסר, שאומר לי מה הדבר הבא שאני צריך לעשות.
אני יכול רק להתפלל שאחרי הפעולות ימשכו הלבבות, ואחרי הלבבות ימשכו עוד פעולות.
תתפלל גם אתה.

בהקשבה יקר (שם יפה)
אני מזדהה עם מה שאתה מרגיש, מסכים עם השאלות.
הבעיה היא שלא עוזר לנו להיות צודקים, אנחנו רוצים שלווה, אהבת אמת, וחיי נחת.
לכן במקום להתבוסס בצדק ורחמים, עלינו לחשוב מה הלאה, מה אני צריך לעשות היום כדי לחיות היום כמו בן אדם טוב?
אינני יודע לומר לך מה התשובה. גם אני כמו יעקב ושאר החברים שהצליחו בתוכנית שאלו את הספונסר שלהם מה השלב הבא.
אם תקבל על עצמך לעשות את הפעולות המחלימות שתקבל כמרשם מהספונסר, מובטח לך חיים איכותיים יותר. לי זה עובד.
אוהבים אותך, מחכים לשמוע על נופים יפים שתראה מרכבת ההחלמה שלך
הושיעה

ברוך הבא. התחושות שאתה מתאר מאוד אופייניות לתחילת הדרך (אצל כל אחד התקופה הזו נמשכת זמן אחר) כך אני הרגשתי. לא הבנתי כלום כשהגעתי לעסק הזה, ידעתי דבר אחד. לבד  אני לא יכול. אקשיב למי שעשה והצליח לו. זה הצליח גם לי.

זה כואב כי אני משוכנע שהתפאורה זה אני וכשהיא מתקלפת זה שורף. תמשיך לצעוד. ככל שתהיה נקי ותתרחק מהשימוש האחרון יהיה לך יותר נעים. מנסיון.

בהחלמה.