עברתי כמה גלגולים עם הרק להיום הזה, מקווה שהסיכום הזה יהיה לי לתועלת.

1. הנושא הזה של רק להיום, מהיום הראשון לא התחבר לי.
מה רק להיום? וכי אין מחר? לא צריך פרנסה כדי לחתן ילדים? איפה המינימום אחריות לעתיד? על מי אני עובד שיש רק את היום? האם זו אמונה כמו של אברך כולל שמתאבד על ההיום? ממית עצמו באהלה של תורה?

2. הסבירו לי, שרק להיום מתייחס לסקטור הריגשי. וצריך להבדיל בין הפרקטיקה לרגשות. בכל מה שקשור לתוכנית מעשית או טכנית, כמובן שצריך השתדלות ותכנון. אבל בכל הנוגע לרגשות, אסור להעמיס יותר מהיום. אז בכל הקשור למה שאני מרגיש אני מכיל רק את היום.

3. עדיין אני לא מתחבר. לי אין בעיה עם עומס יתר, לא מרגיש קושי להרגיש את המאבק הזה ליתר שנות חיי. זה עבורי אתגר. למה אני חייב להצטמצם? אני חושב גם על מחר. רק להיום לא נברא עבורי.
לא צריך את התרגיל הפסיכולוגי הזה.

4. פתאום הבנתי שרק להיום מבטא משהו נוסף מעבר לקטע רגשי, כשאני חושב על העבר והעתיד, אני בעצם מחפש סטטוס, הגדרה כוללת שתגדיר אותי, למשל אם אני נקי הרבה ימים אקרא לזה שאני בהחלמה, וההסתכלות על כלל הימים תכתיר אותי בתואר הנקי. ואם נפלתי הרבה, אומר שאני מוכתר בתואר הנופל. אלו נסיונות לתת שם תואר למצב בו אני נמצא.
רק להיום כופר בהגדרות המצב. רק להיום מביע שלא איכפת לי מה כתוב לי בכותרת, אני ראש קטן, פועל, עובד כאן ועכשיו על מה שצריך. כמו שהפיליפיני לא סופר כמה ימים הוא מועסק ויועסק, רק יודע שהוא צריך עכשיו לנקות את המטבח! כך אני רק להיום צריך לעבוד וזהו. לא מענין אותי כעובד ה' מה התרחש ומה יתרחש.

5. אחרי שיחה השבוע עם חבר, התחדד לי לב העניין. התברר לי למה אני בורח מ'רק להיום'. אני תמיד עסוק בהשקפות, בתיאוריות, פילוסופיות, ובשיטות חיים. הידע והתכנון של העתיד נוסכים בי הרגשה שהכל בשליטה, הכל מסתדר כמו התוכנית האידיאלית. נוח לי להתרפק על תקוות העתיד או על הצלחות העבר. הבעיה שלי היא עם ההיום.
אני עצלן. שלעפער. אין לי כח לבצע את המטלות היום. אל תעשה מחר מה שאפשר לעשות מחרתיים... אני מתחמק מההיום.
באה התוכנית הגאונית שלנו ואומרת לי, שכח מהאידיאלים, ומהשיבוץ העצמי בצד הטוב, זרוק את תוכניות העתיד עזוב את האתמול. התמקד בתוכנית פעולה מעשית רלוונטית להרגע, מה אני עושה היום, עכשיו. איך אני שומר על נקיות כאן ועכשיו? מה צריך להספיק להיום? ההתמקדות הזו בפרקטיקה וזניחת התיאוריות הורגת אותי... או אולי מחלימה אותי...
אז כמובן שמותר לתכנן פרנסה ולחתן ילדים. אך התוכנית תשאל אותי מה אתה מתכוון לעשות היום בנידון? מהו הצעד המעשי לחוליה של היום בשרשרת החיים?!
ברור שאני רוצה להיות נקי כל חיי בעתיד. ברור שצר לי אם לא הייתי נקי כל חיי בעבר. אך התוכנית אומרת לי, עזוב את הגעגועים לסטטוס נקי, הפס. להתעסק ברצונותיך להיות נקי, והתחל להתעסק ברצונותיו של אלוקים שתעבוד אותו עם תוכנית מעשית כאן ועכשיו.

כשאני אומר היום, רק להיום! הכוונה היא, תכל'ס מה עושים עכשיו?!

מקווה שהועלתי

מסכים אתך. כשאני מוסר את חיי לה' באמת, כבר לא אכפת לי מהתדמית שלי. אם ארצה להיות נקי כל החיים, ארצה בעצם להיות לא-מכור, וזה אינו בגדר אפשר.

...ויש כאלו שגם יום שלם זה יותר מידי

תודה על הפוסט המחכים
אני הבנתי בתחילת הדרך כאן, את המושג 'רק להיום' בצורה שונה קצת
כשאני מחליט החלטה נצחית גורפת, יש בה משהו מן ההכחשה, היא טומנת בחובה, אסטרטגיה של מלחמה, שאני יכול מול התאוה, יכול לה, יכול לנצח אותה אחת ולתמיד, וזו בעצם הכחשה, כי בהתמודדות מולה היא חזקה ממני.
המושג 'רק להיום' משמעותה, שאני לא יודע מה יהיה בעתיד, ואפילו לא בעתיד הקרוב, כי יתכן בהחלט שהתאוה תכריע אותי מחר, אבל אני אומר רק שהיום אני לא מתכוין להשתמש, היום אני מנסה להמנע, לתת את המושכות לכח עליון, ובכך לתת פתח של תקוה, להתחיל חיים בו אוכל להסתדר בלי לצרוך את התאוה.

ובקצרה, רק להיום זה אומר שאני לא מתימר להתחייב על יותר מזה, ואין לי יכולת לתכנן יותר מזה