חשיבות הכנות

ראשית כל אין צורך בקבלת פנים חמימה ולבבית... אני לא חדש פה... רק לטישטוש עקבות... ככל הנראה זה תהיה כניסתי והודעתי היחידה עם שם משתמש זה... אעקוב אחרי התגובות בשם משתמש הרגיל שלי ואם אראה צורך להתייחס לדברים אשוב לפה..

עכ"פ היתה לי נפילה ואני אובד-עיצות. רגע ארתי לעצמי "כנות! אני חייב לדווח" רגע אחרי אמרתי אולי כשאגיע ל90 יום.... אולי ששה חודשים... אולי שנה.... אספר לכם כמה להוריד ממספר ימי להגיע לגילי האמיתי....

היש בזה פסול? האם אני חייב (למען החלמתי) לדווח עכשיו ומיד? ומה אם רק אספר לספונסר שלי? זה מספיק? האוכל להמשיך בספירתי הנוכחית ולעדכן רק כשאגיע לתקופה נכבדת?

תודה מראש.

אחי היקר,
זה נראה שענית לעצמך לפי שם המשתמש שלך,
חלק מההתמודדות עם נפילה עתידית זו הידיעה של הבושה וכל המתלווה אליה
עם תנטרל את זה על ידי חוסר כנות תאבד מחסום יקר מפני התאווה.
במדריך יש אפילו המלצה להחרפת האפקט ע"י שיטת TAFHSIC, ממליץ לך לחזור עליו.
בהחלמה בהמשך הדרך...

אוהבים אותך ידיד יקר
ברוך הבא!
לא פשוט לחזור אחרי נפילה
לדווח בקול לקוני, נפלתי!
הרבה יותר קל להיות מיסטר החלמה
החבר הנקי ממי יודע...
והשאלה היא בכלל למה אני פה
האם חסרים פורומים במרשתת
שאני יכול להופיע ולהתהדר בכל מה שאין בי
והשאלה היותר גדולה היא, האם הפכנו פה למעמד הנקיים
האם אנו מרגישים עליונות על אלו שאינם נקיים
עד שחברים יקרים מבינינו צריכים להתבייש בנפילה
הרי התזכורת הכי חייה למצבינו הינו החבר היקר שנפל
להזכיר לנו שוב שהנקיון הוא מתנה
ושהמצב הטבעי שלי הוא נפילה,ואין לי מה להתבייש במה שאני,
זה אני, ופה זה המקום היחידי שיקבל אותי איך שאני בלי שום רצון לשנות
לכן חבר יקר אני כותב לך בדם לבבי
אוהב אותך איך שאתה, נופל, כואב,ואפילו לא כנה (למרות הכאב שבכך)
רק דבר אחד תישאר עימנו
אוהב
מוישל'ה
נ.ב גם אני אחרי אחת מהנפילות שלי פתחתי ניק כאוב, בשם 'צא מן התיבה'
כך שאני האחרון שיכול להגיד לך משהו על כנות

חבר יקר
אוהבים אותך כמו שאתה,
זה כואב שבשביל לדווח על נפילה אתה זקוק להסתתר מאחורי כנוי חדש.
כנות זה כנות. בלי הרבה פירושים. ובשניה שנתחיל לפרשן בעצמינו מה ההגדרות והגדרים של כנות, לא ירחק היום ונחזור לאותו מקום שאנחנו לא רוצים לחזור אליו.
למעננו, תהיה מי שאתה.
אנחנו אוהבים אותך, כמו שאתה, אולי עוד יותר מאשר מאחורי הוילון.
כאן אין שום עליונות למי שלא נופל, על פני מישהו אחר. אני מכיר חברים שנפלו אחרי 200 יום נקיים.
כולנו כאן בעבודה, רק להיום.
אז "רק להיום" כולנו אותו דבר בדיוק.
בהחלמה אח יקר.
אוהב
יעקב

תודה חברים. על התמיכה. על העידוד. על ההבנה.

מה לעשות, מעולם לא למדתי איך מתמודדים עם כאב. הדבר היחידי שאני מכיר זה לברוח. להתחבאות. להסתתר. ואם זה אומר לפתוח עוד ניק אז למה לא.

כואב מאוד הנפילה לאחר 83 יום. למרות שהכתובת היתה כתובה על הקיר. חקוקה על לוח ליבי. לקרנות מזבחותי. כמה שרימיתי את עצמי בכך שאחרי הכל מעידות הם לא סוף העולם כל עוד לא נפלתי בפועל. כמה שרימיתי את עצמי ש"הנה רק עוד שבוע א' אני מגיע ליומי התשעים ואז אתחיל סבב חדש עם ימים יותר נקיים". וכמה שהתחמקתי מכתיבת הצעד הראשון. למרות ה"קרקעית" שכביכול הגעתי אליה.

מה לעשות לא כאב לי מספיק. עכשיו זה כאב. צרחתי "אי" וברחתי. הסתתרתי מאחורי "חשיבות הכנות". וגם זה כאב לי. מאוד. במיוחד כשאני רואה את הכנות של האחרים שמיישירים מבט לנפילה ואומרים "נפלתי" באומץ וללא הסתתרות.

לא נותר לי אלא לבקש את סליחתכם על ההתפרעות החוזרת. ולהתפלל את תפילת השלווה:

קלי

תן לי את השלווה לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם (לא לברוח מהם) - הנפילה הנוכחית.
אומץ לשנות את אשר ביכולתי (להתחיל להתמודד) -
ואת התבונה להבחין בין השנים.
רצונך יעשה ולא רצוני.

נ.ב. כמה התפללתי בליבי שחבר כלשהוא יזהה אותי! שיוביל אותי שוב אל השוקת! התפללתי - וקיבלתי! בשיחה עם א' החברים הוא לחש לי שהוא זיהה כל מילה ב"חשיבות הכנות" והנה ציטוט מתגובתו שמרמז על כך:




תודה לך אבאל'ה שנתת לי כאלו חברים נפלאים שמבינים לליבי

בס"ד
:'(

בס"ד
להלן ציטוט מ"תקופת האבן" בפורום הזה (ערוך... :-\)




אוהבים ! ! !

שחור בעינים זה טוב! משם אפשר לראות. (תאר לך שמשהו נסתם שחור-עיניו)

בס"ד
מאחל לך לראות עוד שנים רבות נעימות וטובות...

לחשיבות הכנות היקר
רציתי לומר לך אוהבים אותך תמיד וגם אלוקים עצמו אוהב אותך הראיה היא שהוא נתן לך את האומץ לפתוח ניק שקוראם לו חשיבות הכנות. :D
דבר שני אשתף אותך בקצרה במה שאירע עמי,אני ממתי שהגעתי לתכנית אני איפסתי הרבה פעמים , תאמין לי יכולתי בכיף לקרות לעצמי נפלתי קמתיונפלתי אך לא אלוקים נתן בליבי אחרת וכנראה זה מה שמתאים עבורי. אחרי נפילה מסויימת פשוט אחזני בולמוס נפילות ובושה ענקית עטפתני מכף רגלי ועד למעלה מראשי בסופו של דבר התקשרתי למאמן שלי והודעתיו בקול בוכים שאני אוחז ב 0 ימי נקיות. כמובן הוא אמר לי אוהבים אותך תישאר עמנו וכו' לאחר מכן חשבתי לעצמי שב"ה אזרתי אומץ לחזור בחזרה לתכנית מיד אחרי נפילה. אך ה' רצה אחרת, למחרת בלילה נפלתי שוב חשבתי שאני מתרסק לחלוטין מי ירצה לדבר עם כזה משוגע כמוני שמתקשר לאחר נפילה לספונסר ומיד אחר מכן נופל שוב . בקיצור שקעתי בתוך עצמי אך גם כאן אבא בשמיים חשב אחרת, בסופו של דבר התקשרתי לחבר ושיתפתי אותו שאני מת מבושה כבר לא נעים לי כל יום להגיד שאני ביום הראשון לנקיות. הוא ענה לי שהוא לא מבין מה יש להתבייש הרי כולנו פה מאותה הסיבה והיא שאנחנו באמת חולים אמיתיים(אני למשל כלפי חוץ נראה הכי בריא אך האמת הא אחרת שאני אדם חולה לגמרי וכל היום יש לי רק דבר אחד שאני חושב - תאווה), ולא משנה כמה ימים יש לנו בכלל. איך אמר חבר אחר- התכנית שלנו היא לא תכנית של הצלחות אלא תכנית של פעולות, הצלחות תמיד ניסיתי לצבור אך לא הבנתי שלא זו המטרה אלא השינוי בגישה היא המטרה ועשיית הפעולות (שלכאורה נראות לי הכי מטומטמות ולא מובנות) הן הן העיקר בתכנית שלנו.
בקיצור אחרי שדיברתי עם אותו חבר הפנמתי שגם אם אני יגיד יש לי יום אחד או יש לי שנה תמיד אשאר אותו מכור למין והדבר האחד שיחצוץ ביניהם הוא הפעולות שלכאורה נראות פשוטות אך הם ורק הם יעזרו לנו, א"כ ב"ה שהעביר אותו בדרך הזו כדי שגם הבושה תסור ממני כדי שלא אתבייש לזעוק לו לעזרה.
בהצלחה לכולנו ושה' ישמור אותנו נקיים רק להיום       

בס"ד
צדיק תמים!
מסר ענק!
יהי רצון שנצליח לבצע (גם את ההפנמה של המסר וגם את הפעולות!)

חשיבות הכנות היקר!
הכנות זה הדבר העיקרי שמחזיק אותי בתוכנית.
אנחנו אוהבים ומעריכים אותך בדיוק כמו שאתה על קשייך ועל נפילותיך.
בהצלחה!

חברים יקרים.

תודה על עזרתכם ועל השיתופים.

רציתי רק להעיר שכשאתם מכנים אותי "חשיבות הכנות" זה מציק לי באיזשהו מקום. זה מזכיר לי את הפעולה החולה בה נקטתי בפתיחת ניק זה.

כנראה שזה א' מפגמי האופי בהם "התברכתי" ויתכן שבהמשך הדרך יהא עלי לעבוד. (אינני סבור שזה תפקידו של מי מכם "לתקן" את פגמי.) על כך אך אשמח מאוד אם תתחשבו בי ותקראו לי בשמי האמיתי. "מתנת-הנקיון". כי בו בחרתי ואותו "קידשתי".

תודה מראש על ההתחשבות.

מתנת הנקיון, אוהבים!

בס"ד
ok צדיק גמור! אוהבים!!!