בעידן בו אנו חיים, רבים האנשים הסובלים מלחץ נפשי כזה או אחר. ניתן לומר כי כשם שהבריאות הפיזית לא קיימת בשלימות כמעט אצל אף אחד, כך גם הבריאות הנפשית לוקה בחסר במידה כזו או אחרת כמעט אצל כל בן אנוש בזמננו. וכגודל הבעיה, כך כמות הפתרונות. העולם הטיפולי מוצף היום באינספור גישות וטיפולים שונים ומשונים לכל סוגי המגבלות והבעיות הרגשיות, חלקן יעילות יותר וחלקן יעילות פחות, חלקן מתאימות לסוג מסוים של אנשים, והאחרות מתאימות לבני אדם מסוג אחר.
שיטת 12 הצעדים, היא גם דרך טיפולית, ואני רוצה להכתיר אותה כאן, כשיטה מספר אחת! (גם כאשר יש צורך להשתמש במקביל אליה בדרכים נוספות)
יהיו מי שיטענו שזה נכון לגבי מכורים בלבד. אכן זה נכון, אבל לדעתי אם נחקור נמצא שלהרבה מאד אנשים יש נקודות חולשה שהם חסרי אונים מולם, גם אם באופן כללי אין להם אישיות של מכור, ובנקודות האלה התכנית יכולה לעזור להם בדיוק כפי שהיא עוזרת לנו.
אפשר לכתוב רבות על הייחודיות של שיטת 12 הצעדים, (עם הניואנסים של שמור עיניך), אך אתמקד בכמה נקודות שחשתי אותם על בשרי.
1. החברותא. לדעתי אין עוד שיטה טיפולית שמסגרתה אדם יכול להגיע למצב שבתוך תקופה קצרה הוא יכול לשתף חבורה של אנשים שמעולם לא הכיר בנקודות הכי חלשות שלו, ולמצוא כל כך הרבה אנשים עם בעיות דומות לשלו. לא ניתן למצוא שיטה טיפולית שתאפשר לאדם לקבל כל כך הרבה פידבקים לבעיות שהוא מעלה, ולמצוא בהם מענה לתהיות שעולות בו. אני אשתף קצת בתחושות שלי, לפעמים אני תוהה אם לא נסחפתי (אחרי הכל אני אובססיבי) קצת בגילויים על עצמי. יש בזה צד בלתי נתפס איך ממצב של הסתרה מוחלטת פתאום עשרות אנשים שותפים למה שהיו הסודות הכי כמוסים שלי.
2. החיבור לאלוקים. כל מי שמאמין עקרונית באלוקים מוצא בו נחמה כלשהי. כח האמונה בו הוא אולי הכח האפקטיבי ביותר לריפוי הנפש. לדעתי אין עוד שיטה טיפולית שתאפשר לאדם מן השורה להתחבר לאלוקים בקלות (יחסית) כפי ש12 הצעדים עושים זאת. אני אשתף קצת בתחושות שלי, כאדם חרדי השתתפתי מאות פעמים בחיי בהתכנסויות שונות שמהותן התחברות לקב"ה. שיעורי תורה, כינוסי התעורוות, דיבוק חברים וכיו"ב. מעולם לא חשתי תחושות קרבה לאלוקים שפי שחשתי בקבוצות החיות שבהן השתתפתי. לפעמים נדמה לי שאני הוזה, שזה יותר מידי טוב בשביל להיות אמיתי. אבל זה פשוט קורה.
האמת שרציתי להוסיף נקודות נוספות אבל האמת הפשוטה היא שאני נמצא רק בתחילתה של התכנית, נקי 55 ימים, אפילו עוד לא גיבשתי את הצעד הראשון שלי לכדי מסמך סופי. כל תקופה קצרה שעוברת אני מבין ומפנים את התכנית עוד יותר, מגלה עד כמה היא עמוקה ונכונה ומדויקת. לכן העליתי רק את 2 הנקודות הבסיסיות הנ",ל כי איני רוצה להיכנס למקומות שכנראה עדיין לא הבנתי אותם ממש. אני מתפלל לה' להישאר נקי, ולעבור את 12 הצעדים עד תומם (בפעם הראשונה שלאחריה יבואו עוד רבות...) ואז כנראה אוכל לתת עוד שבע מאות נימוקים מדוע התכנית הזאת היא מספר אחת.
איני כותב כל זאת לשם מחקר אקדמי, אלא מתוך אסירות תודה לקב"ה שהחליט אחרי 15 שנה של התבוססות בבוץ טובעני, שהלכתי ושקעתי בו עוד ועוד, לשלוף אותי משם רגע לפני שהיה מאוחר מידי, ולהביא אותי למקום הנפלא הזה. יכול להיות שיש אנשים פה שלא יבינו על מה אני מדבר, אולי הבור ממנו יצאתי היה עמוק באופן חריג, אבל אם הייתי צריך לתת לשמור עיניך הגדרה הכי ממצה, הייתי אומר שזה מקום בו מתגשמים חלומות, דברים שמעולם לא קרו, ולא האמנתי שיקרו, בקצרה הייתי מנסח זאת: "שמור עיניך, ויתגשמו חלומותיך".
